מייק מאלון נשאל במסיבת העיתונאים יום לפני משחק מספר 3 בסדרת גמר הפלייאוף, מדוע בחר להאשים די בפומבי את שחקניו בחוסר מאמץ אחרי ההפסד הביתי במשחק 2. ״אני הייתי כנה. אף פעם לא אגיד לכם העיתונאים משהו שלא אמרתי קודם לכן לשחקנים שלי. אני שאלתי אותם למה הם הפסידו והם ענו לי שהמאמץ לא היה מספיק פשוט הייתי כנה אתכם״.
רונן דורפן על היחס לניקולה יוקיץ' וספורטאים מאירופה בקרב הקהילה השחורה
זה מסוג הסיכונים שמאמן לוקח. אם דנבר תהיה דומיננטית במשחק הבא והאינטנסיביות של שחקניה תהיה ברורה לעין - מלים כמו מוטיבטור ומאסר פסיכולוגי ייזרקו לאוויר. אם שחקני המשנה של דנבר יתפרקו כפי שקרה במשחק 2 - זה יהיה יותר ״זרק את שחקניו תחת האוטובוס״.
17 קטעי וידאו הוא הכין לשחקניו. הם תיעדו 40 נקודות שקלעה מיאמי בגלל חוסר ריכוז וחוסר תקשורת של שחקני דנבר. המסר בהחלט הופנם: ג׳מאל מארי דיבר על כך שהקבוצה ניצחה שבעה משחקים ברציפות לפני כן ושהיא שלטה ברבעים הראשונים גם במשחק 2.
למאלון יש נטייה ברורה להסביר תמיד סטטיסטית-מדעית את המסרים שלו. הוא מזכיר שדנבר שלטה בשלושת הרבעים הראשונים בשתי הסדרות - ובשני המשחקים אפשרה יתרון משמעותי למיאמי ברבע הרביעי. כל הבעיה היא לשמר את המאמץ 48 דקות.
מי שהיה עוד יותר כנה היה ניקולה יוקיץ׳ שנשאל האם המסר הזה וקטעי הווידאו בהם צפו יסייעו לקבוצה ונראה תצוגה יותר קשוחה במשחק מספר 3. ״איך אני יכול לענות לכם עכשיו? צריך לחכות למשחק״, דייק הסרבי כהרגלו.
וזו בדיוק הסכנה מבחינת דנבר: לעתים יש נטייה לחפש את הפסיכולוגי במקום את המעשי. מלבד ריכוז ומאמץ יש עוד דרכים להתמודד עם האטה ברבע האחרון - למשל להאריך את הרוטציה. או לשנות משהו מול האזורית של מיאמי. מאלון כרגע בוחר רק לדרוש משחקניו יותר מיקוד. ניצחון מחר בלילה והכל בינתיים בסדר. הפסד יישלח אותו לחפש פתרונות כדורסלניים.
אני שואל את גייב וינסנט כמה בליגה שהיא באובססיה של היררכיה. מי האלפה דוג, ומי הבטמן ומי הצוות המסייע במיאמי מסוכנת דווקא משום שאתה באמת לא יודע מאיפה יגיעו פתאום 15 או 20 או 25 נקודות. ״הרוטציה שלנו בהחלט יתרון. אנחנו תמיד יכולים ללכת לאיזשהו שחקן ובהחלט קשה ליריבות לקרוא אותנו״.
ֿהאם כמגן היית שונא לשחק מול קבוצה כמוכם?״, אני שואל אותו.
״אני בהחלט שמח להיות עם החבורה שלנו״, הוא צוחק.
מישהו מציע לקייל לאורי שהוא שחקן הגולף הטוב בליגה. ״אתה מטורף. יש את סטף״, הוא דוחה את המחמאה אבל על כדורסל הוא לוקח קרדיט. אבל כשהוא נשאל על כדורסל, ולמי יש מסירת העומק הטובה בקבוצה הוא אומר ״בטוח שלי!״.
אבל זו לא יהירות, הוא מדבר על תפקידו להעביר את הידע האינסופי שלו וניסיון האליפות לוינסנט. משתתף אחר על הפודיום - מקס סטרוס מדבר על כך שהקבוצה מתרגלת את כל שיטות ההגנה שלה עם כל חמישייה אפשרית. כששואלים את שחקני ההיט שאלות כמו ״מה הם אמרו אחד לשני לפני הרבע האחרון״, הם תמיד מציינים אותו דבר: שום דיבורי מוטיבציה. פתרונות מעשיים.
דנבר תנסה לפתור את המעשי בפסיכולוגיה, מיאמי פותרת את הפסיכולוגיה עם המעשי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו