72 שעות אחרי הזכייה המרגשת בתואר "שוער השנה בעולם", שוערה של אלופת העולם ארגנטינה, אמיליאנו מרטינס, העניק ראיון ל-’TYC’ שם סיפר על הרגעים הדרמטיים בגביע העולם בקטאר.
על התנועה המגונה, שביצע על הבמה לאחר שקיבל את פרס שוער הטורניר בקטאר: "אני לא גאה בעניין הזה, אבל זו הייתה התערבות שבדיוק לפני הענקת כפפת הזהב החברים בנבחרת אמרו לי 'אין לך אומץ לעשות אותו דבר כמו בקופה אמריקה'. אז עניתי 'שיש לי אומץ'. הם אשמים, החברים שלי לנבחרת".
"הם שאלו אותי אם אני אעשה את זה גם עם הפרס של פיפ”א, אבל לא הסכמתי. זה היה אירוע רשמי עם חליפה, במגרש כדורגל כשיש אדרנלין אז הכל אפשרי. הדבר היחיד שעניין אותי על הבמה זה לא לפרוץ בבכי".
על ההצלה הענקית בדקה ה-123 מול צרפת בגמר המונדיאל: "האמת? לא הבנתי את החשיבות שלה באותו הרגע כי זה היה כל כך מהר. יצאנו להתקפת מעבר וכמעט לאוטרו מרטינס כבש בצד השני. לא הערכתי באותו הרגע את ההצלה שלי, פשוט רציתי להקטין את הזווית ראייה. אני רציתי שהכדור יפגע לי בפנים, לא היה לי אכפת איפה. עצמתי עיניים, הקשיתי את כל הגוף ורק התפללתי".
"אחרי הפנדל של גונזאלו בעצם התעלפתי. רציתי לרוץ ולחבק אותו ופשוט לא יכולתי. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שהתמוטטתי, תפסתי את הראש ולא ידעתי מה לעשות. ראיתי את ליאו מסי אחרי זה ודבר ראשון הודיתי לו שהפך אותי לאלוף עולם. אנשים לא יודעים מה הוא בשבילנו - השחקנים בנבחרת ארגנטינה”.
