אין מה להתבייש: מכבי חיפה בהחלט שייכת לליגת האלופות

אם שאלנו את עצמנו עד אתמול (רביעי), האם מכבי חיפה באמת שייכת מבחינת רמת הכדורגל שלה לליגת האלופות, הרי שקיבלנו לכך תשובה חד משמעית במשחק מול פריז.

לחיפה היו דקות מצוינות, שבהן הצליחה לבצע מהלכי כדורגל טובים מאוד. העובדה שמכבי חיפה ירדה מנוצחת מהמגרש אינה מפתיעה, משום שפריס היא אחת מקבוצות העל ביבשת ויש לה תקציבי ענק.

שלושת הכוכבים הגדולים, מסי, אמבפה וניימר הצליחו למצוא את הרשת גם בסמי עופר והשאירו זיכרון מיוחד לכל חובבי הכדורגל בארץ ובמיוחד לקהל הנפלא של הירוקים.

מכבי חיפה בהחלט יכולה להיות מרוצה מרמת המשחק שהפגינה. בסמי עופר חיפה בהחלט יכולה להוות איום ספורטיבי לכל קבוצה אירופאית, לרבות בנפיקה ויובנטוס, שאמורות להגיע בהמשך. במשחקי החוץ זה יהיה קשה יותר.

תצאו גדולים

בשבוע שעבר העלה ארז כלפון, יו"ר מנהלת הליגות בכדורגל, את הכוונה לצמצם את מספר הקבוצות בליגת העל. יאמרו רבים שזה מחויב המציאות ונועד כדי להעלות את הרמה המקצועית, אלא שכבר היה ניסיון להקטנת הליגה בעבר, והוא לא הוביל לשיפור יוצא דופן בכדורגל שלנו.

למעשה, נכון להיום רק מכבי חיפה מראה עליונות משמעותית מול קבוצות הליגה האחרות.

מכבי ת"א היא קבוצה של כוכבים, אבל ראינו שבאשדוד היא נעצרה ולא הצליחה לנצח, הפועל ב"ש כרגע מתקשה, כמו גם מכבי נתניה, שאמורה להיות הצלע הרביעית בצמרת, הפועל ת"א לא יציבה, ולבית"ר ירושלים ייקח הרבה זמן עד שתתאושש ותוכל לחזור ולהיות קבוצת צמרת. שש הקבוצות האלה הן למעשה ה"גדולות" שאמורות להיות בליגת־על מצומצמת, אך כאמור רובן לא מצדיקות את מעמדן. במקביל לטיעון המקצועי, נוכל לזהות אלמנט אחר שנמצא בבסיס הבקשה לצמצום, והוא כמובן חלוקת המשאבים.

מנגד, הערכים שיכולים להגיע לציבור דרך הכדורגל ייפגעו במידה שהליגה תצומצם. הכדורגל יכול לעזור בקירוב לבבות, בחיבור בין אנשים ואוכלוסיות שונות, בין הפריפריה למרכז הארץ, כמו גם המשמעות לחיזוק ערכי הספורט הטהור דרך המותג של ליגת העל.

דברים חשובים אלה לא נלקחים בכלל בחשבון. ליגת־על גדולה מביאה את הכדורגל גם למקומות קטנים, פותחת פתח להתפתחות ילדים בכל מקום ומאפשרת להם לחלום בגדול ולהרגיש שייכים. כל העניין זה בעצם ליגת־על גדולה ומחבקת עם מקום לכולם.

להבין את גודל האירוע

את הדרבי הירושלמי של העונה שעברה זיו אריה לא ישכח. הכוונה לאותו משחק שבו כל יושבי הספסל של הפועל נרדמו בשמירה ואפשרו לשחקן זר שישי להיכנס למגרש כמחליף. זיו אריה לקח את האחריות על עצמו, וקבוצתו ספגה הפסד טכני. ההנהלה נתנה לו גיבוי של ממש, ולא רק כלפי חוץ.

בהפועל ירושלים מאמינים בזיו אריה, ולא בכדי היו לצידו ברגע קשה. ביום שני הוא החזיר, ובגדול, עם ניצחון ענק בדרבי הראשון של העונה.

המחצית השנייה בדרבי היתה אחת הפחות טובות של הפועל העונה. הם פשוט נכנסו לבונקר, תוך שהם מרחיקים כדורים רבים ללא כתובת ומיעטו להתקיף. לעומת זאת, במחצית הראשונה היתה זו קבוצה שאוהדיה מבקשים לראות: מסודרת, מאומנת, יודעת גם להתגונן וגם לתקוף, מאוזנת במרכז המגרש ורוויה בשחקנים מוכשרים. רק מי שהיה שם לכל אורך הדרך, מרגע הקמתה של הפועל קטמון ועד להתחברות מחדש לשם הפועל ירושלים, יכול כנראה להבין את גודל האירוע.

הניצחון האמיתי

הניצחון במשחק כדורגל מביא איתו רגע של אושר, של אור, אבל זה רגע קצר מאוד שמייד אחריו מופיעה הדאגה הגדולה: מה יהיה במשחק הבא? הניצחון הוא משאת נפשם של אנשים, בכל התחומים, אלא שאין לניצחון תכלית, מלבד סיפוק רגעי של האגו, לרבות אצל אלה שמעידים על עצמם כחסרי אגו. לעניות דעתי, בניגוד לתפיסה הקיימת, הניצחון האמיתי אינו תלוי תוצאה, שהרי הווינרים הגדולים ביותר בעולם הספורט ידעו הפסדים רבים.

הניצחון האמיתי של הספורטאי הוא היושר בהתנהלותו, בדרך.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אם לא חיפשת אשמים אחרי הפסד ונשארת עם חיוך - אז ניצחת. אם הביטחון שלך לא נע כמטוטלת בעקבות תוצאה כזאת או אחרת, וכשביקורת לא גורמת לך להרגיש על הפנים - ניצחת. אם אתה מצליח לנהל את עצמך באופן ראוי, אם אתה מצליח לתכנן תוכניות ולהתגמש מול מציאות החיים - ניצחת. אם נתת כבוד לאנשים, בלי צורך לאפשר להם להתערב לך במחשבות ובמעשים - ניצחת. אם אתה לומד מהניסיון ומהאחר, מיריב ומחבר, ועושה כמיטב יכולתך לטובת הכלל ולמען עצמך - אז ניצחת.