ארי שביט: "שמונה חודשים לפני השבעה באוקטובר צעקתי מעל כל במה - אחדות או מלחמה''

העיתונאי ארי שביט התראיין בפודקאסט 'בשביל ישראל' של עידן טנדלר, וסיפר כי הפילוג הפנימי שהיה בישראל לפני 7 באוקטובר 2023 גרם לו לחשוש ממלחמה קרובה.

"ראיתי את התעצמות הציר הרדיקלי סביבנו ואת הפילוג כאן ואמרתי שישראל מתאבדת וברור שתהיה מלחמה. שבעה או שמונה חודשים לפני השבעה באוקטובר צעקתי מעל כל במה - אחדות או מלחמה. אני עשיתי אז כל מה שביכולתי כדי שתקום ממשלת אחדות ללא קיצוניים", אמר שביט.

הוא הוסיף שבאותה שבת שחורה הוא הבין מיד שמדובר במלחמת יום כיפור שנייה, ושהוא דחף אז להקמת ממשלת האחדות של גנץ ואיזנקוט עם הליכוד. "בבוקר, עוד לפני שהגיעה תמונה אחת משדרות, כבר ידעתי שמדובר במלחמת יום כיפור שנייה. לכן גם הקמת ממשלת האחדות הייתה חיונית. הממשלה הזו הצילה אותנו והיא עשתה עבודה נפלאה. גנץ ואייזנקוט גם ויתרו שם על אחדות שלמה באצילות גדולה. לדעתי, בתחילת 2024, בינואר, היה צריך לשבת גנץ ואייזנקוט עם נתניהו ולהפוך אותה לממשלת אחדות לכל דבר ועניין".

בכל הנוגע לסיבה מדוע לא קמה ממשלה כזו, לדבריו של שביט מדובר במציאות שנובעת ממחלה שתקפה את החברה הישראלית, שנקראת "ביביזם" - מחלה שגם גרמה לכך שראש הממשלה הפך לשבוי בידי גורמים קיצוניים.

"כתבתי מאמר ב-2019 במקור ראשון שקראתי לו 'ביביזס'. תקף אותנו חיידק במערכת העצבים שלנו שגרמה לאובססיה סביב בנימין נתניהו שחירפנה אותנו. המחלה הזו לא קשורה לשאלה האם אתה מעריך את ביבי או מתעב אותו. בהקשר לכך, אני גם מת על ציבור הבוחרים של הליכוד שמשלב בין מסורתיות וציונות, אבל מחרימים את המנהיג שלו והוא הפך להיות בן ערובה של קיצוניים. המשימה מהחשובות ביותר שיש היום היא לשחרר אותו מאותם גורמים קיצוניים, בין אם זה החרדים, בין אם זה גורמים לאומניים קיצוניים".

שביט התייחס גם לשאלה מה יהיה מבחינתו הניצחון של ישראל במלחמה וקבע: "הניצחון בעיניי יהיה רק כשהמשטר באיראן יוחלף. עד אז נהיה במלחמה. אם המשטר שם יפול, ישראל תצא למרחב, אבל כל עוד זה לא קורה, אפילו שאיראן חלשה, חיזבאללה הוכה וחמאס פורק - עדיין אנחנו במאבק קשה מאוד וארוך מאוד".

"מבחינתי המלחמה הזו היא קיומית. אני רואה לגמרי באיראנים נאצים חדשים. אלא שכדי לנצח אותם צריך לעשות ברית עם ארה"ב והערבים, ולשם כך צריכים לעשות דברים מתונים. בהקשר לכך, השם שקראתי בו למלחמה הנוכחית הוא 'הקרב על ישראל', כמו השם "הקרב על בריטניה" שנתנו בעבר ללחימה הבריטית בנאצים. למזלנו, לאיראן אין את היכולות של הגרמנים, אבל אנחנו צריכים לעשות גם כן את מה שבריטניה עשתה - וזה לגייס את אמריקה והעולם החופשי למערכה".

ארי שביט ציין כי המלחמה הנוכחית היא על הדמוקרטיה מול קיצוניים מטורפים, ותקף בחריפות את גורמי הפרוגרס שחוללו, לדבריו, ריקבון מוסרי במערב.

"מהיום הראשון היינו צריכים להגדיר את המלחמה הזו כמלחמה על הדמוקרטיה. ישראל היא דמוקרטיית ספר. יש בצד השני קיצוניים מטורפים עם ערכים נוראיים של המאה ה-11 והיכולות של המאה ה-21. המציאות הזו היא איום על כל המערב, ואם איראן תהיה גרעינית - זו תהיה בעיה של כולם".

ריקבון במערב

"צריך לאחד את המערב נגד הציר הזה כמו אחרי התאומים. לצערי, יש ריקבון היום במערב בכך שהוא לא יודע להתמודד עם הרוע של העולם השלישי. אין סימטריה בין הצדדים בנוגע לרוע הזה. מהבחינה הזו אני מאשים האשמה ארוכת שנים, זה כעשרים שנה, את הפרוגרסיביות וגם את הישראלים שמזינים אותה ולא מבינים בכלל מה הם עושים".

"התפתחה כאן תפיסת עולם מעוותת ולא מוסרית לחלוטין שהתמסרה לפולחן המיעוטים ולרגשות האשמה של המערב על הקולוניאליזם. בשם החטאים של האימפריה הבריטית במאה ה-18 משרתים כאן עם הפרוגרסיביות את האינטרסים של האימפריה הסינית במאה ה-21 - זה טירוף".

בראיון, התייחס שביט גם לתקופה בא היה חבר בתנועת -"שלום עכשיו", ודיבר בפיכחון על הסכם אוסלו, "לפני עשרות שנים אני הבנתי שהשמאל צדק בנקודות מסוימות אבל טעה באחרות. זו הסיבה גם שתמכתי בהסכם אוסלו במשך עשרה ימים, עד שקראתי את הטקסט שלו וחשכו עיניי - לא הייתה בו הכרה בעם היהודי. זו הייתה טעות מזעזעת שהיא הרבה יותר חמורה מהבעיות הביטחוניות. ההכרה במדינה היהודית זה לב העניין, וכל עוד שלא תהיה הכרה פלסטינית בכך - אנחנו במלחמה".

ארי שביט התייחס למחאה החברתית והסביר שהיא איבדה את אנשי הליכוד. "אני לא ביביסט, אבל אני לא חושב שזו מילת גנאי. לדעתי, חלק מהבעיה של המחאה הייתה שבדרך היא איבדה את תומכיו של ביבי. תופעה דומה קרתה גם בארה"ב עם התומכים של טראמפ - ההתנשאות על הבוחרים של נתניהו ושל טראמפ עוזרת מאוד לשניהם".

"מעבר לכך, לדעתי המחאה בחודשים הראשונים שלה הייתה צודקת, אבל ההסתבכות שלה עם הצבא הייתה טעות. אני אמרתי להם לא ללכת לשם. אחר כך, ארגוני המחאה כמו 'אחים לנשק' עשו עבודה מדהימה אחרי שבת שמחת תורה ה-7.10.23, אבל במקום לנצל את זה הם שוב חזרו ל'הוא אשם'".

שביט התייחס גם למקום אליו צריכה המדינה ללכת. הוא הסביר שהמצב של הישראלים הוא מורכב מבחינת היכולת להפוך לאומה, ולכן אבות הציונות השקיעו רבות בדרכים להקים כאן עם ומדינה. הוא ציין שכעת יש לעשות מהלך דומה שיעשה "ריסטרט" עמוק, בניית ציונות חדשה והקמת 'רפובליקה ישראלית שנייה'.

צירוף כוחות

"מדינת ישראל והעם היהודי מצויים במצב ייחודי - אין חברה חופשית שמאוימת ככה. לכן הייתה בציונות הבנה שעבור העם היהודי נדרשים פתרונות ייחודיים. לדעתי, כיום אנחנו צריכים להמציא מחדש את הגלגל במובן הציוני. צריך מודל חדש, רפובליקה ישראלית שנייה. ריסטרט ישראלי עמוק".

שביט דיבר גם על ספרו שיצא לאחר ה 7 באוקטובר והסביר שהמלחמה הביאה אותו לחפש תוכנית מדינית לישראל, שאינה קיימת לדבריו כיום. "כתבתי את הספר 'מלחמה קיומית - מאסון לניצחון ותקומה', אחרי שבת שמחת תורה הבנתי שלמדינת ישראל חשוב שתהיה אסטרטגיה. התייעצתי עם אנשים שאני מעריך כדי להציע קווי מתאר לחברה הישראלית. מדינת ישראל היא אתגר מטורף. אני מאמין בצירוף כוחות של ימין ומרכז".

שביט ציין שספרו אומץ כבר על ידי בני גנץ ונפתלי בנט. על בנט אמר, ו"הוא איש מאוד מוכשר. אני אקבל בשמחה את כניסתו חזרה לזירה".

בהתייחסו למצבה של התקשורת, ציין שביט שמדובר בנושא כאוב רב-שנים שמצוי בבעיה גם כיום. "הייתה כאן הטיה של הרבה שנים. לכן אני גם שמח שהוקם 'ישראל היום' ושיש היום יותר פלורליזם בתקשורת. עם זאת, אני לא אוהב שיש מונוליטיות באולפנים או שאי אפשר להגיד ביקורת על נתניהו או שאי אפשר להגיד עליו דברים טובים".

בסיום דבריו אמר שביט כי הוא אופטימי ביחס לישראל, אך ציין שתמיד אבות הציונות לקחו בחשבון גם את האפשרות הנוראית ביותר.

"אני מבקר כמה מחבריי הטובים שלא לוקחים בחשבון גם מצבים קשים. אבות הציונות תמיד לקחו בחשבון גם את האופציה הרעה ביותר יחד עם כל הפעילות שלהם. עם זאת, אני אופטימי ביחס לישראל כיוון שאיראן מחד חלשה, הרבה יותר ממה שהיא נראית, כמו שהמלחמה האחרונה מוכיחה. מנגד, ביסודה ישראל היא מדינה חזקה ויש לנו גם הזדמנות היום לעבוד עם המודרניות הערבית החדשה. אבל ישראל צריכה שליחות, אנחנו צריכים להיות מדינת מגדלור. במאה ה-21 יהיו הרבה יותר אתגרים מאשר חמאס, וצריך שנממש שליחות, שנממש את השליחות שיש לנו בעולם", סיכם.

תמלל ועיבד לכתבה: אסף גולן