״מסוכן להסתובב בחוץ אחרי תשע בערב, נהגים מפחדים לצפור״

״הפלשתינים בעולם רואים בנו בוגדים, והישראלים בארץ רואים בנו בוגדים - אנחנו תקועים בין שני הקטבים האלו", כך אומר עו"ד רסול סעדה, סגן יו"ר ועד עורכי הדין בלשכת עורכי הדין ומנכ"ל אל באיידר, עמותה הפעילה למען חינוך בחברה הערבית, בראיון לפודקאסט "בשביל ישראל" של עידן טנדלר.

בשיחה עם טנדלר סעדה מתאר את המורכבות שהוא חש בזהותו: "להיות ערבי פלשתיני ישראלי זה קשה וזו זהות בעייתית. זה להיות לא פה ולא שם, וזה להיתפס כבוגד על ידי כל הצדדים. הסיבה לכך היא כי בארץ אתה מייצג את המיעוט הפלשתיני ואת הערכים שלו מול החברה היהודית, אבל בחוץ לארץ, למשל בעמאן או בארצות הברית, אתה פתאום מסביר שההשמצות על היהודים לא נכונות ושהתמונה הרבה יותר מורכבת."

סעדה מדגיש את רצונו להשתלב ולהשפיע על החברה הישראלית בכללותה: "אני לא רוצה לערער את הצורך הלגיטימי של הציבור היהודי. אני לא רוצה לבטל את מדינת הלאום היהודית, אבל אני כן רוצה לקחת חלק בפעילות הציבורית שלה ובפיתוח של החזון והעתיד המשותף של כלל האזרחים."

לדבריו החברה הערבית ישראלית בארץ היא חברה במשבר זהות כי אין לה אבא או אימא. "בהסכמי אוסלו אש"ף ויתר עלינו והחליט להתפשר מי שלקח עלינו אחריות היה יצחק רבין שהחברה הערבית בארץ מאד העריכה, אבל כשרבין נרצח ואחר כך עלה נתניהו לשלטון אז ערביי ישראל הרגישו שגם המדינה לא משקיעה בהם. זה המצב עד כה, יש הרבה מאד תוכניות אבל התחושה היא שאנחנו מצויים בלי גורם שלוקח עלינו אחריות".

על אירועי השבעה באוקטובר אומר סעדה שהם חוללו בקרב ערביי ישראל שתי פעולות תודעתיות שונות. "ראשית תמיד חשבו במגזר שהמדינה היא בלתי מנוצחת ופתאום התברר שזה לא כך. אחרי כן התחילה דאגה גדולה ביחס לצפון הארץ. בצפון 60 אחוז מהתושבים הם ערבים והיה חשש שמלחמה עם חיזבאללה תפגע אנושות בציבור הזה. פגיעה כזו הייתה במלחמת לבנון השנייה וחששנו שזה יהיה גם כעת כשאין מיגון, הרשויות כמעט לא מתפקדות ולא ברור איך נתגונן מירי טילים".

סעדה מתייחס גם לסוגיית הפשיעה במגזר הערבי, ומצביע על מספר גורמים: הסללה של דור שלם לרווחי כסף קל, אי השקעה בחינוך, והיציאה של משטרת ישראל והמדינה מהמגזר הערבי.

״בחברה הערבית יודעים כמעט בכל מקום מי הוא הפושע ומי עשה מה. מהבחינה הזו למשטרה יש מידע טוב מאד על הפשע כפי שיש לה במגזר היהודי, אבל מבחינת ראיות משפטיות פענוח הפשעים והגשת כתבי אישום עומדים רק על 18 אחוז. הסיבה לכך היא בין השאר ויתור של המדינה על החברה הערבית. אחרי מהומות שנת 2000 הוציאו את המשטרה מהחברה הערבית כדי לצמצם את החיכוך איתה. אבל מה שקרה זה שמי שמילא את החלל אלו ארגוני הפשע. תרמה לכך העובדה שהמשטרה בשנות ה-2000 קידשה מלחמה חריפה עם ארגוני הפשע היהודיים. ההשקעה הזו גרמה לכך שהפשע עבר מהחברה היהודית לחברה הערבית כי אין כזה דבר ואקום בחיים. אל המציאות הזו צריך להוסיף את העובדה שמעט מהצעירים הערביים הולכים ללמוד, שני שליש מהסטודנטים הערביים הם נשים, כך קורה שלצעירים הערביים אין כלים להשתלב בשוק העבודה. לכן הם פונים למקורות רווח אלטרנטיביים שהחשוב מבניהם הוא הפשע".

עו"ד סעדה ציין בהקשר לכך כי המדינה גם לא מנסה לשנות את המצב על ידי השקעה בחברה הערבית כאשר במקביל מבני הכוח המסורתיים בחברה הזו נפגעו עם השנים.

"בעבר מי שערכו את הסולחות או ניהלו את הבעיות היו נכבדי החמולה או העיר, אבל הכוח של אלו נשחק והיום מי שמנהלים את כל הסולחות והפשרות אלו פושעים. המציאות הזו גרמה למשל לכך שבעיר ערבית אחת המשטרה ליוותה את מכוניות איסוף האשפה כי ארגון פשע איים על העירייה בגלל שהיא לא נתנה לו לזכות במכרז פינוי הזבל. באותו אופן אנשים במקומות רבים לא מסתובבים בחוץ אחרי 8-9 בערב כי זה מסוכן, אנשים פוחדים לצפור. כשאני מגיע אל המשפחה שלי גם אני ניזהר. המציאות הזו גם מאוד קשה כי במקרה שבו אחד מבני החמולה מסתבך עם פושעים אז אם הם לא יכולים לנקום בו הם יפגעו בחבר אחר של החמולה והם יחפשו דווקא דמות חיובית בולטת: רופא, עורך דין, רואה חשבון. כך נוצרה מציאות לא בריאה בכלל שאין שיטור בכלל ואין אכיפה וכך החברה הערבית בארץ איבדה דור שלם וכיום אני ועמיתים שלי נלחמים להציל את הדור הבא שלא ידרדר גם אל עולם הפשע".

מנכ"ל ״אל בייאדר״, סיפר שבמקומות רבים הציבור הערבי יצא נגד גל הפשע אך הוא לא זכה לסיוע מהמדינה. "בכל מיני ישובים היו הפגנות ענק אחרי אירועי רצח וההפגנות אכן גרמו לירידה בפשיעה לחצי שנה. אבל אחרי זה הפושעים חזרו לפעול. המדינה דרך המשטרה או השב"כ היתה צריכה לפעול. ראשי הרשויות במגזר משוועים לפעולה כזו. גם איסוף הנשק נצרך והוא גם בסוף עלול להיות מופנה כנגד הציבור היהודי כלומר הפשע יהפוך בהמשך למציאות של ארגוני פשיעה שהופכים לארגוני טרור. אלא שכמעט כלום לא קורה בשטח".

בנוגע להתמודדות עם הפשע הוא גם הציע שייפתח שירות לאומי או עירוני כולל לכלל בני המגזר הערבי. "אם הצעירים בגיל 18 ילכו לשירות לאומי או כל שירות מהסוג הזה אז תהיה להם שנה לצאת מהמציאות שהם חיים בה, הם ייפתחו החוצה, יחשבו וכך רבים מהם יינצלו מלהגיע אל עולם הפשע".

למרות האתגרים הרבים, סעדה מביע אופטימיות: "למרות הבעיות הרבות שהאנושות יצרה לעצמה לאורך ההיסטוריה, אפשר לראות שהיא תמיד התקדמה ולקחה את הדברים הטובים שהיא פיתחה והיא נפתרה מהדברים הרעים. לכן אני אופטימי גם ביחס למדינה."

—
תמלל, לעיבד לכתבה: אסף גולן