ג'קי לוי ויעל משאלי חוזרים לשאלות הקשות ולשיח שיצר תגובות זועמות בפרק הקודם. לוי שאיננו מבין על מה המהומה טוען: "זה הדבר בזוגיות, להתנצל גם אם אין לך על מה".
פודקאסט "החיים שלנו בגט" מבקש להעמיד את הרעיון המגדרי ללא שיח כוחני וטעון, הרעיון לייצר "חירשות מגדרית" (03:26). בפרק זה עולה הניסיון לפרק את נושא המגדר לשניים: החלק הראשון הוא ההתעסקות המערכתית בענייני המגדר. מה מהווה "גברים" ומה מהווה "נשים", מתוך רציונל למנות את הדברים מבלי להתייחס לעומס רגשי.
להתגרש יפה
החלק השני הוא ביטוי השיח העוסק באופן בו זוג מתנהל בתוך מה שהמערכת מכתיבה לנו. המערכת דוחפת זוגות להתקוטט על נושאים מגדריים גם אם הם מגיעים מתוך סיפור אישי שאינו מגדרי בהכרח. ומה קרה מהרגע שבו בני הזוג החליטו להתגרש באופן יפה ונעים אך הסתבכו בכבלי הרפש והכיעור של סכסוך הגירושין עד הצוואר? (04:48)
בפרק הנוכחי מבקשים משאלי ולוי לדון בשאלה "מה קרה בדרך"? (05:06) משאלי נוגעת ביכולת להתגרש ולקבל גט על ידי ההלכה. זה לא דבר מובן מאליו לדמות הנשית, הן מראש לא בטוחות בכך. אצל הגבר זה סיפור אחר בגלל המשמעות המשפטית והדין הרבני. (08:06)
"מגיע לי יותר"
לצד זאת, מעלה משאלי את נושא הכניסה לבית הדין. כאשר האישה נכנסת מול פרלמנט גברי עם דעה מוקדמת, האישה מסווגת לחיקה תחושה איומה של התגוננות (08:23). בהמשך, מזכירה משאלי את נוסח הגט שמקטין ומגמד את האישה לכשעצמה. בתגובה לכך נותן לוי את תחושת הגבר בעודו נכנס לבית הדין, לדבריו "כמי שהיה שם, אין שום קריצה של הבנה" (10:56).
בהמשך דנים משאלי ולוי בתהליך החלוקה שמעורר תחושות קשות הן עבור הגבר והן עבור האישה. השניים דנים בסוגיית המגשרים ומעלים משפטים כמו: "לאישה אין מה לעשות", "בבית משפט לא תקבלי יותר", "אני חושבת שמגיע לי יותר", "דברים ששווה להילחם עליהם או דברים שכדאי להחליט שלא צריך לצאת עליהם למערכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו