שנים שמדברים על "מדינת תל אביב" כמושג רציני. מנסים לשכנע שבתוך הג'ונגל הישראלי ישנה מובלעת שטופת שמש, חילונית וליברלית, שאם רק כולם היו לומדים ממנה - מצבנו מזמן היה טוב יותר. מנהטן של המזרח התיכון, אור לגויים. מדי פעם מגיח תל-אביבי מאוהב ומאיים שהמדינה הקטנה שלו תתנתק ממדינת האם, ושישראל תצטרך להתמודד בלי משלמי המסים של צהלה ומגדלי אקירוב. פעם אפילו ראש העיר ניסה את כוחו במרוץ לראשות הממשלה - אפיזודה שהסתיימה עוד לפני שהתחילה עם מספרים מביכים.
והנה מתברר שפטירתו של הצדיק הזקן מבני ברק, הרב קנייבסקי, משתקת עד העצם גם את תל אביב, ושהעיר-ללא-הפסקה נאלצת בעל כורחה להפסיק, ובעיקר - שאין שום טעם בניסיון להתנתק זה מזה ולשכוח שיש בין כולנו יחסי גומלין, תלות הדדית וצורך קיומי לתת איש לרעהו מקום במרחב המשותף. "מדינת תל אביב" היא אגדה נפלאה (וגם עיר נפלאה, ולחלוטין לא הומוגנית), אבל במדינה צפופה ומגוונת כמו שלנו - אין לה סיכוי. מהר מדי היא תבין שהמציאות גולשת אל מעבר לגבולותיה וחוסמת לה את הרחוב.
אלפי משתתפים בהלווית הרב חיים קנייבסקי בבני ברק // צילום: שמואל בוכריס
השיתוק הזמני של גוש דן הזכיר לנו את מה שהיינו רוצים לשכוח: שכולנו חלק מאותו סיפור גדול, ושככל שנשכיל להכיר ונפתח את הלב להזדהות יותר עם השמחות והכאב של האחר - יהיה לנו טוב יותר יחד. חסימת כבישים תמיד מעיקה ולא פעם משבשת את החיים. כשהיא נעשית בשרירותיות ולא כחוק, זה דבר בלתי נסבל. אך כששגרת חיינו מופרת בגלל אירוע חשוב ומרכזי שקורה במדינה, זו תזכורת לערכים שעומדים בבסיס הקיום המשותף שלנו: ערבות הדדית, סולידריות, או לכל הפחות - שכנות טובה.
הלוויה המונית דורשת מאיתנו גם לחשוב מחדש על המושג של המרחב הציבורי המשותף. יש איזו מגמה לנסות לפנות מהמרחב הציבורי כל דבר שצבוע בצבע ספציפי מדי. להשאיר אותו "ניטרלי" (כלומר, חילוני) ולהשאיר את קיום הפרקטיקות הדתיות למרחב הביתי ולבית הכנסת. הפחד מ"הדתה" מכתיב את גבולות השיח, אבל חסימת כבישי גוש דן מראה בפעם המי-יודע-כמה שהציבור הישראלי, זה שהמרחב המשותף שייך לכולו, מורכב בחלקו העיקרי מאנשים מאמינים, שלכולם מגיע להרגיש בבית, במידה מסוימת, גם ברחוב.
הלווייתו של הרב קנייבסקי היא לא אירוע חרדי, אלא ישראלי ציבורי. היא רלוונטית לתל אביב בדרכה ולבני ברק בדרכה, ומלבד הפרידה מאדם דגול ולמדן בקנה מידה היסטורי, היא תזכורת חשובה לכל מה שצריך להביא בחשבון כשחושבים על עתיד החברה בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו