עם פטירתו של הגאון הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, אשר חי בפשטות ובצניעות רבה והשקיע את כל חייו בלימוד התורה אותה כה אהב, המדינה כולה עוצרת מלכת ומתארגנת להלוויית הענק. היערכות מעין זו מחייבת משאבים רבים ותשומת לב לפרטים ולשילוב כוחות ומשאבים בין כלל הגורמים והרשויות במדינה. הערכה היא שבהלוויה ההמונית צפויים להשתתף כמיליון בני אדם.
הלוויית המת וחלוקת כבוד אחרון לנפטרים מהווה מצווה חשובה ביהדות ומוגדרת כחסד של אמת. הסיבה לכך היא שבניגוד להשתתפותך בחתונות ובאירועים משמחים אחרים אליהם הוזמנת, שבגינה בעל השמחה כנראה יגמול לך באירועים העתידיים שלך בהתאם להשקעתך ולמידת השתתפותך בשמחתו, הרי שבהלוויית המת וההתעסקות בכבוד הנפטר - לא תתוגמל בחזרה וההשתתפות הינה אכן הכרת טובה אמיתית ונקייה ללא פניות או ציפייה לתגמול כלשהו.
בעבר הרחוק, בכפרים, כולם הכירו את כולם ובכל פעם שאדם נפטר היה המסחר עוצר מלכת וההשתתפות בדרכו האחרונה הייתה קולקטיבית. מאוחר יותר, עם גידול האוכלוסין, היה נהוג שרק קבוצה מצומצמת הכוללת מכרים ומוקירי זכרו של המנוח היו משתתפים בהלוויה. על הציבור הייתה החובה לוודא שלכל הפחות ילוו את הנפטר עשרה אנשים ויחלקו לו כבוד אחרון גם בהפסד יום עבודה או יום של לימוד תורה.
כאשר מדובר בדמות ייחודית בסדר גודל הנהגתי ותורני בקרב המאמינים ושומעי לקחו, כפי שהיה הרב קנייבסקי זצ"ל, אשר שקד בתורה יומם ולילה והיווה משען ונדבך לאוכלוסייה גדולה ומגוונת בהדרכה רוחנית וגשמית - ההלכה היהודית (תלמוד בבלי במסכת כתובות דף יז', ושולחן ערוך, יורה דעה סימן שס"א, א') מגדירה את לכתו כאבידה לאומית וכצער קולקטיבי הבא לידי ביטוי בביטול מלאכה, מסחר ולימוד תורה בזמן ההלוויה ומאידך ישנה מצווה ייחודית להגיע ולצעוד במסע ההלוויה לפחות מספר מטרים, לכל מי שיש באפשרותו לעשות זאת ללא סיכון חיים.
ערך חיי אדם חשובים יותר ממצוות הלוויית המת ואף מהווים חלק מרכזי בשיקולים בחלוקת הכבוד האחרון לנפטר עצמו ועל כן יש לנקוט במשנה זהירות לבל יצא שכרינו בהפסדינו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים ומליצה טוב בעד כל בית ישראל.
הכותב הוא הרב שרגא נתן דהן, קצין במיל', בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו