כישלון בוועדה למינוי שופטים יהיה כתם על שקד

למרות שהצליחה להתמנות לנציגת הממשלה בוועדה, לא נראה ששרת הפנים באמת מצליחה להביא למינויים של שופטים שמרנים • כעת מסתמן שעשיית השרירים שלה הייתה לחינם, שכן כעת סער עושה כרצונו – והפך אותה ללא רלוונטית

השרה איילת שקד, צילום: גדעון מרקוביץ'

ב-2 ביוני 2021, חצי שעה לפני פקיעת המנדט, הודיע יאיר לפיד לנשיא המדינה דאז ראובן ריבלין כי עלה בידו להרכיב ממשלה. המשא ומתן הקדחתני הצליח, ונסללה הדרך להקמת ממשלת בנט-לפיד. בימים שקדמו להודעת לפיד התנהלו מגעים בין הצדדים, כשמעת לעת עלה נושא מאחד הצדדים שאיים לפוצץ את המו"מ. אחד מהם היה הקרב על הוועדה למינוי שופטים.

תזכורת. איילת שקד הייתה שרת המשפטים במשך ארבע שנים ולקחה על עצמה לשנות את פני מערכת המשפט בישראל. בין היתר, היא התגאתה כי בימיה כשרה מונו מספר שופטי עליון שנחשבים לשמרנים וימניים. לכן, כאשר התנהל המו"מ על הקמת הממשלה, דרשה שקד להתמנות לחברה בוועדה למינוי שופטים, למרות שבחלוקה הפריטטית של הממשלה הצד של ימינה ותקווה חדשה כבר קיבל נציג – שר המשפטים סער, ואילו השר השני בוועדה היה צריך להיות נציג הגוש השמאלי בוועדה.

שקד הציבה אולטימטום – או חברה בוועדה למינוי שופטים או שאין ממשלה. לפיד עשה שרירים, גם בעבודה אמרו שאין על מה לדבר, אבל בסוף שקד הצליחה ומונתה לנציגת הממשלה השנייה בוועדה.

שקד לא סתם התעקשה. גם היא ידעה שבשנה הראשונה לכהונת הממשלה אמורים להתמנות ארבעה שופטי עליון חדשים, והיא רצתה להיות שותפה לבחירתם כדי לשמור על נציגות שמרנית מובהקת מול הצד האקטיביסטי של השופטים ולשכת עורכי הדין.

עשה שרירים. יאיר לפיד (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

 

בעצם התעקשותה, יצרה שקד את המצב הבא בהרכב הוועדה: שלושה נציגים לשופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין, וארבעה פוליטיקאים – השרים סער ושקד, וחברי הכנסת רוטמן ורייטן. לכאורה, בהרכב הזה יש שלושה נציגים לימין השמרני – סער, שקד ורוטמן. על פי חוק, כדי למנות שופט עליון צריך הסכמה של שבעה חברים, כך שבמצב הדברים הקיים לבלוק הימני-שמרני בוועדה היה גוש חוסם.

אבל כעת, על פי המסתמן, החליט שר המשפטים סער לשבור את הבלוק הימני ולהצטרף לחלק הבלוק האקטיביסטי. אם לא יהיו הפתעות, צפויה הוועדה לאשר בתחילת השבוע הבא את מינויים של ארבעה שופטים חדשים לעליון –רות רונן, חאלד כבוב, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר. כאבוב ורונן הם מועמדים של שופטי העליון בוועדה, ונחשבים לאולטרה-ליברלים. כנפי-שטייניץ וכשר הם נציגי סער ולשכת עורכי הדין, והם אינם מזוהים במובהק עם אף אחד מן הצדדים. ההסכמה של סער למינוי הארבעה מעניקה למעשה ניצחון גדול לצד הליברלי-אקטיביסטי, וקובעת איך ייראו פני בית המשפט העליון בשנים הקרובות.

איילת שקד, זו שלפחות למראית עין עשתה שרירים אי אז בהקמת הממשלה ודרשה את מקומה בוועדה, הפכה ללא רלוונטית. היא יכולה כעת להצביע בעד המינויים האלה או נגדם, אבל קולה לא קובע דבר. שקד אולי הצליחה בעבר להכניס שופטים כפי שרצתה ולהשפיע על הרכב העליון, אבל הפעם היא נכשלת.

כמובן שהאשם הראשון בשבירת בלוק הימין בוועדה הוא סער, שהחליט לפעול ללא תיאום עם חבריו, אבל שקד לא יכולה לנקות עצמה מאחריות. הדגל שאותו הניפה במשך שנים, הבטחת הבחירות (מתנצל שכתבתי את זה) להילחם לאיזון בעליון תחת הקמפיין "שלום בג"ץ", התמוססו לגמרי. אם לשקד יש אומץ, עליה להבין שזהו רגע האמת. בדיוק כמו אז כשהציבה אולטימטום ודרשה את מקומה בוועדה, היא צריכה לחזור ולהציב אותו כעת – אם אין לה יכולת להשפיע על בחירת השופטים שתפרק את השותפות הזו. אם לא תעשה זאת, היא לא תוכל להגיד שהמינויים הללו לא היו בשליטתה ולא תוכל להאשים את סער. הכתם הזה יהיה בעיקר עליה.

שר המשפטים גדעון סער,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר