בנט, אל תבנה על הזיכרון הקצר של הימין

מעטים המקרים שבהם הונאת אדם אחר מסתיימת בחיבוק גדול והבנה מצד הנפגע. ומה שנכון ליחיד, עשוי להתברר כנכון גם להמונים. אם יו"ר ימינה, נפתלי בנט, סבר ברצינות כי רוטציה עם לפיד בראשות הממשלה בתירוץ של "טובת ישראל" תהפוך אותו ליורשו הטבעי של נתניהו, הוא יגלה בקרוב שהמשמעות המעשית היא גט כריתות לגוש הימין.

כבר בבחירות התקשה בנט להציג מחויבות חד־משמעית למחנה הלאומי ונקט את טקטיקת העמימות לגבי הממשלה שאליה יצטרף. רגע אחרי הבחירות, החלו סימני השאלה להצטופף מעל ימינה. תחילה אחז את המקל בשני קצותיו כשהמליץ על עצמו ולא על מנהיג המפלגה הגדולה בגוש, אחר כך ניהל משא ומתן עם נתניהו כשברקע דיווחים על התקרבות לסגירת חוזה אצל לפיד, ובהמשך כבר הסביר שמטרת העל היא למנוע בחירות בכל מחיר, ולמורת רוחם של מצביעיו פנה לממשלת שמאל.

נתניהו הזהיר לפני הבחירות שהצבעה לסער ולבנט היא הצבעה ללפיד. תומכי ימינה גיחכו בלעג, אבל האמת היא שרבים מהם עכשיו אחוזי אימה, צופים בדריכות במפלגתם צועדת על החבל הדק ומחכים בשקיקה לכל בדל תירוץ ולכל קצה חוט להיתלות בו.
בנט כל כך רוצה להיות מנהיג המחנה הלאומי עד שבלהט הרגע הוא לא שם לב שהוא שבר את ההגה יותר מדי שמאלה. לעצמו הוא כנראה מספר שזה צו השעה, שתש כוחו של האריה הזקן ושעכשיו הגיעה שעתו. העובדה שישמש ניצב בממשלת שמאל? שטויות, אם הוא רק יעביר איזה הישג או שניים, כך הוא מאמין, הימין יקבל את ליטרת הבשר ויבין שהקרבת נתניהו היתה שווה את זה.

אלא שבנט שוכח תכונה שצרובה בדנ"א של הימין: נאמנות. נאמנות לדרך, אבל גם למי שסלל אותה. אין לדעת מי יהיה מנהיג הימין הבא, אך דבר אחד ברור: יהיה זה מי שהתייצב ברגע האמת לצד נתניהו - שנתמך על ידי רוב עצום במחנה הלאומי, ובוודאי לא מי שהיה שותף לחיסולו הפוליטי, והפך 65 מנדטים של ימין למיעוט שעלול להסתפק בצעקות מספסלי האופוזיציה.

ברית האחים המורחבת של בנט־לפיד־סער ומפלגות השמאל הקיצוני־ערבים לא תאריך ימים. מיכאלי, עודה והורוביץ לא יוותרו על ערכיהם ושאיפותיהם למען המיעוט הימני הטורדני ברגע שנתניהו ינוטרל, ולכן בחירות נוספות הן רק עניין של זמן.

הימין, שעומד משתאה ומזכיר לבנט ולסער איך ירה לעצמו ברגל בבחירות 92' ובבחירות 99', כבר לא ימהר להאמין להם בפעם הבאה שיגיע לקלפי. מי שבונה על הזיכרון הקצר שוכח את הצלקות מהכוויות שהותיר שרון במחנה הלאומי. ואם בזמן שהפך ליקיר השמאל והאולפנים השיג בנט רק 7 מנדטים, אפשר לנחש שבבחירות הבאות גם זה כבר ייראה כמו חלום רחוק.