אליטות עלייך, ישראל

בשבוע שעבר רעשה הרשת הימנית סביב פורום של אינטלקטואלים שנפגשים בכל יום שישי בצהריים לדיון בסלון של הפילוסוף פרופ' יוסף אגסי. לפני זמן מה הוזמן להרצות מול הפורום פרופ' משה ברנט, אשר לימד בחוגים לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ההרצאה צולמה והועלתה לרשת וגררה תגובות רבות מאוד, מכיוון שכמו דניאל בגוב האריות, לא חשש פרופ' ברנט להרצות מול שמנת האליטה האינטלקטואלית - והשמאלנית - הישראלית על "בגידתה" ביחס לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ובעיקר כלפי הציבור העומד מאחוריו.

ההרצאה המאלפת לא חידשה הרבה למי שעוקב אחרי משפט נתניהו והשיח התקשורתי סביבו, ומכל מקום, לא אל מחנה הימין כוונו דבריו של ברנט. חידושה היה הן בפורום שבו נאמרו הדברים והן בדרך השיטתית שבה פרופ' ברנט הניח טיעון אחר טיעון, האשמה אחר האשמה.

אבל מעל לכל, התגובות של האינטלקטואלים, אשר ישבו בהרצאה ופערו עיניים נדהמות מול "עזות המצח" של ברנט, לימדו אותנו פרק בניתוק של האליטה מהציבור הישראלי ומהערכים הדמוקרטיים. מוכי הלם על כך שמישהו "משלהם" מצהיר על הערכתו לנתניהו, אנשי האליטה גם הוכיחו לנו כי רמת הטיעונים נגד ראש האופוזיציה, גם אם הם נאמרים לכאורה על ידי אנשים מלומדים ומורמים מעם, לא גבוהה יותר או עמוקה יותר מהטיעונים שאותם אפשר לשמוע בפרלמנט בבית קפה שכונתי.

יושבים אנשים אשר למדו יום אחד או שניים באוניברסיטה, כתבו ספר או שניים, ומה שהם מטיחים בבר הפלוגתא שלהם הוא ש"דודי אמסלם בבון". פששש, אין מה לומר, טיעון אקדמי לעילא. וזה ממשיך: "אפרופו אמסלם, כתבתי בפייסבוק שיש בעיית הפרשות למבוגרים גם דרך הפה... ושאמסלם מגיע לכנסת בלי חיתול ולפעמים בורח לו", התפייט אחד ה"אינטלקטואלים" לקול צחוקם של המשתתפים האחרים. אדון דוקטור, בשביל ניבולי פה כאלה וחידודי לשון נשגבים כאלה, צריך תואר שלישי? מסופקתני.

רוצים עוד? קבלו: "אנשים כמוך (משה ברנט) ואבישי בן־חיים, שמובילים את האנשים האלה, זה החולירע של המדינה, זה מה שהופך את המדינה שלנו לבלתי קבילה". באיזה מועדון אקסקלוסיבי המדינה שלנו "לא קבילה", אדוני המלומד? באיזה עולם צר וחדגוני דעות שונות "מהמקובל" מזכות בחרם ובנידוי? עד מתי אנשים הבטוחים שהם בעלי מונופול על חופש הביטוי יקראו לאנשים שאינם חושבים כמותם "חולירע"?

ובעוד המצלמה דולקת, יושב לו ד"ר יגאל בן־נון ואומר: "השאלה הקריטית היא מערכת היחסים בין האליטה לבין העם. הטענה שהעם חשוב יותר היא שגויה, מסוכנת, וזה מה שקורה היום. הדמוקרטיה היא מסוכנת במובן הבסיסי של המילה. חוכמת ההמונים היא הדבר הזוועתי ביותר שיכול להיות". מישהו כנראה הזיז לד"ר בן־נון את הגבינה, ולמישהו הזה קוראים "העם". חצוף שכזה...

וזה ממשיך וממשיך, במשך שעה ויותר של טיעונים גרוטסקיים, ובעיקר לא עמוקים. וזאת הטרגדיה: אלה האינטלקטואלים שלך, ישראל? כאלה הרואים בדמוקרטיה "סכנה"? ביריבים אידיאולוגיים "חולירע"? איך התהפכו היוצרות - או שמא הם תמיד היו הפוכים - והמחנה הנקרא "דמוקרטי" מצדד במשטר טוטליטרי שבו אליטה שולטת על העם הנבער?

האינטלקטואלים יכולים לצטט עד מחר את עקרונות המהפכה הצרפתית ואת הפילוסופים אשר יזמו אותה וצמחו ממנה. חירות, שוויון, אחווה אין כאן, אלא התנשאות אשר לא מתבססת על שום דבר מהותי למעט שייכות ל"מחנה הנורמלי" ולמיליה הנכון.

אין ימני או ימנית אשר לא נשאלו לפחות פעם אחת: איך אישה אינטליגנטית כמוך, איך איש חכם ונבון כמוך, יכולים לתמוך בביבי? כאילו השמאל הוא האומדן האולטימטיבי לחוכמה, למוסר ולערכים. לאור הרצאתו של פרופ' ברנט והתגובות של הפורום אשר הקשיב לה, הרשו לי לגחך.