הכותל חייב להיות של כולם

הפשרה בכותל, המכונה "מתווה הכותל", לא הייתה קלה לנו, אך היא נראית כתוכנית הוגנת ומאוזנת. היא תהפוך את הכותל המערבי, המקום הקדוש והחשוב כל כך, למקום שבו סוף-סוף יוכלו יהודים ויהודיות להתפלל בחופשיות ובבטחה.

יישום המתווה דורש כעת מנהיגות אמיצה, אך יש לעשות זאת ללא שיהוי נוסף. העם היהודי, בארץ ובתפוצות, שבע פילוגים ומחלוקות והוא כמה לריפוי. היישום – כמוהו כהכרזה על פיוס ואחדות. אנחנו עם אחד. מסכת אבות לימדה אותנו שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום בירושלים. ברוח זו, אם יהיה מקום בכותל לכל יהודי ויהודייה, תהיה מדינת ישראל מקום יהודי יותר וגם דמוקרטי יותר. קשה לחשוב על מסר עוצמתי יותר בעת הזו.

חשוב להזכיר: את המשא ומתן לקראת הפשרה ההיסטורית הזו ניהלו קבוצת מנהיגים ומנהיגות, מישראל ומהתפוצות, במשך ארבע שנים. השקענו אינספור שעות בחתירה לאחדות שאיננה אחידות. יו"ר הסוכנות דאז, נתן שרנסקי, ומזכיר ממשלת נתניהו באותה העת, אביחי מנדלבליט, הם שהובילו את המהלך, ומצדנו היו אלה הנהגת התנועה הרפורמית והנהגת התנועה המסורתית-קונסרבטיבית, הנהגת נשות הכותל וראשי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. וכמובן – לא נשאנו ונתנו עם עצמינו. רב הכותל, כמו גם הנהגת המפלגות החרדיות (דרעי, גפני וליצמן), היו שותפים מלאים למהלך. הם הכירו כל מילה, התווכחו ושקלו - עד שהכריעו. גם להם היה לא קל.

עם רצון טוב מכל הצדדים, כאשר כל צד מוותר על אחדות מדרישותיו, יצרנו פשרה כואבת אך הוגנת שתהפוך את הכותל למקום שיכיל את עם ישראל כולו, מהליברלים ביותר ועד לאדוקים ביותר. המתווה לא היה מושג לולא הנהגתו של רה"מ לשעבר בנימין נתניהו. הוא שדחף ושידל ולחץ. ואמנם, ממשלתו הצביעה ואישרה את המתווה, ברוב של 15 תומכים מול 5 מתנגדים, בינואר 2016. אלא שהמפלגות החרדיות שינו את דעתן, ושנה וחצי אחר כך בהחלטה שאין כואבת, תמוהה ומתסכלת ממנה, נכנע נתניהו ללחציהן וביטל את המתווה.

מיד עם הקמת הממשלה הנוכחית, היינו משוכנעים שמתווה הכותל ייושם לאלתר. ואכן, קיבלנו הבטחה שמיד אחרי העברת התקציב תפעל הממשלה ליישומו. התקציב עבר, אך לדאבוננו הממשלה טרם הודיעה על חידוש המתווה. ובינתיים, בחודשים האחרונים ההסתה שוב הרימה את ראשה. אין שיעור לשנאה המופנית כלפינו. המנהיגות החרדית בכנסת לא בוחלת במילים כשהיא מסיתה כנגד הרפורמים והקונסרבטיבים. אנו רואים בכאב שהדבר נעשה בעידודו של יו"ר האופוזיציה נתניהו, בניסיון להפיל את הממשלה באמצעות מתווה הכותל.

משלל סקרים בשנים האחרונות עולה תמונה ברורה: רוב ניכר מקרב היהודים בישראל תומך בשוויון זכויות בין יהודים אורתודוכסיים לשאינם אורתודוכסיים, ובהכרה ברבני כל הזרמים ביהדות. היהודים בישראל תומכים בחופש בחירה בנישואין, בגיורים שיערכו על ידי הזרמים כולם, במימון שוויוני שאינו מפלה ומדיר.

האפליה ארוכת השנים, המופנית כלפי הזרמים הליברליים בישראל, לא פוגעת רק באמון הציבור הישראלי בממסד הדתי אלא מקרינה גם החוצה ופוגעת אסטרטגית בקשר בין ישראל לתפוצות. בלב כבד, אנו קובעים כי האפליה יוצרת ניכור בקרב יהדות התפוצות כלפי מדינת ישראל עצמה.

פשרת הכותל אמנם לא תפתור את כל הסוגיות הבוערות, אך היא ללא ספק תסייע לפתרונן. היא תשלח מסר נכון. היא גם הכרחית מפני שהכותל, בהיותו מקום קדוש ואתר לאומי מן המעלה הראשונה, מייצג בעיני רבים את הריבונות הישראלית עצמה. לא יתכן שהכותל המערבי, שריד בית המקדש, מהסמלים המובהקים ביותר של מדינת הלאום של העם היהודי, יהיה סמל של אפליה ממוסדת, אפליה בחסות הממשלה כנגד יהודים שאינם אורתודוכסיים וכנגד נשים המבקשות להתפלל כמנהגן.

רחבת תפילה השוויונית - עזרת ישראל בשמה הרשמי ו"כותל המשפחות" בשפת העם - תשרת את עם ישראל כולו, בארץ ובתפוצות. יהיה זה מקום תפילה פלורליסטי שינכיח את העובדה הכה מובנת מאליה שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי. הפשרה הזו טובה לכולם וכולן. ליהדות האורתודוכסית תהיה הגמוניה ברחבת התפילה המרכזית והמוכרת. ליהודים שאינם אורתודוקסים, יוקצה לראשונה מרחב מכובד ומכבד, שבו גם נשות הכותל יוכלו להתפלל בבטחה.

אנו מעודדים מהמסר הפומבי והברור של שר החוץ יאיר לפיד, שאמר לאחרונה שבניגוד לדיווחים בתקשורת, הוא לא נתן את הסכמתו להקפאת המתווה. גם שר התפוצות נחמן שי הצהיר כי הוא תומך במהלך וכך גם שר האוצר אביגדור ליברמן. ראש הממשלה נפתלי בנט הוא שהקים את עזרת ישראל בהיותו שר התפוצות, הדגיש בעקביות כי הוא תומך בו.

זהו רגע המצריך מנהיגות אמיצה, הן מצד הצמרת הפוליטית בישראל והן בעולם האורתודוכסי. נכון, בטווח הקצר חלק מהשחקנים עלולים לספוג אש. אך בתקופה שבה הקיטוב הפוליטי והדתי מתעצם, מעשה הגבורה שלהם ייזכר לדורות.