המלצות לשכר הח"כים? על הנייר בלבד

השבוע אישרה ועדת הכנסת את ההצעה להמליץ בפני המליאה להקים ועדה ציבורית, בראשות פרופ' יובל אלבשן, לקביעת השכר והתשלומים האחרים שמהם נהנים הח"כים.

כששמעתי על כך חייכתי, כי אין חדש תחת השמש. בעבר כבר הוקמו כמה ועדות חיצוניות דומות שבראשן עמדו אנשי אקדמיה, אבל כשהגישו את ההמלצות, החליטו הח"כים בוועדת הכנסת שהן לא מקובלות עליהם, ושהם בעצמם יחליטו מה יהיה מנגנון ההצמדה של שכרם. כתוצאה מכך, צמח שכרם בקצב מהיר יותר מזה של חברי פרלמנטים אחרים במדינות רבות באירופה.

יו"ר הכנסת, מיקי לוי, אמר בטקס החגיגי של הקמת הוועדה כי ועדת הכנסת תחליט אם ההמלצות יהיו מחייבות, אבל מי שעוקב אחרי הדיונים בנושא שכר הח"כים לאורך השנים, יודע שאין שום סיכוי שהכנסת תאמץ את ההמלצות. רק לפני כארבע שנים המליצה הוועדה הציבורית הקודמת (בראשות פרופ' חיים לוי) להצמיד את שכרם של הח"כים למדד במקום לשכר הממוצע במשק, אבל ועדת הכנסת לא קיבלה זאת. פרופ' לוי המאוכזב אמר לחברים בה: "אני מרגיש מבוזה, משום שדוחים את ההמלצות לאחר שעבדנו עליהן כל כך הרבה". בתגובה אמר לו יו"ר ועדת הכנסת דאז, ח"כ דוד ביטן (הליכוד): "אל תיקח את זה אישית".

יתרה מזו, לפני כמה שנים דחתה הכנסת הצעת חוק של ח"כ לשעבר יעל גרמן (יש עתיד), שלפיה המלצותיה של הוועדה הציבורית יהיו סופיות. הח"כים ידעו היטב מדוע התעקשו ששכרם ייצמד לשכר הממוצע במשק, משום שהוא עלה בשנים 2005 עד 2015 ב־32.7%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה רק ב־23.6% (כלומר פער של 7.3%).

זכורים לי לאורך השנים דיונים סוערים בנושא שכר הח"כים בוועדת הכנסת. כשהיו ח"כים בודדים כשלי יחימוביץ (עבודה) וגרמן, שהתנגדו להצמדת שכרם לשכר הממוצע במשק ואמרו כי הם מתביישים בהעלאתו, אמרו להם חבריהם למליאה: "נמאסו עלינו הח"כים המצקצקים בלשונם". לאחר מכן, גובשה הצעה שכל ח"כ שירצה לוותר על העלאת שכרו יוכל לתרום את התוספת שיקבל. סיעות מרצ, יש עתיד וכולנו הודיעו אז שהח"כים שלהם יוותרו על התוספת, או שיתרמו אותה.

לאור זאת, מומלץ לחברי הוועדה הציבורית, שמתכוונים להשקיע מאמץ רב בגיבוש מסקנות והמלצות חדשות, לא לשגות באשליות לגבי הסיכוי שיאומצו על ידי נבחרים הציבור.

עם זאת, יש להדגיש כי שכרם של הח"כים לא הועלה מ־2020, והוא עומד כיום על 45,274 שקלים ברוטו. נוסף על השכר, הם רשאים להוצאות של כ־94 אלף שקלים בשנה לקשר עם הציבור, למכונית ולשלושה עוזרים פרלמנטריים, לצד נסיעות לחו"ל במסגרת התפקיד (בכפוף לאישור ועדת האתיקה). לצד זאת, חל עליהם איסור לעסוק בשכר בעבודות אחרות בתקופת כהונתם בכנסת.