הפעם לא נוכל להגיד שהופתענו ושלא ראינו את זה בא. המהומות בתוך גבולות המדינה בזמן מבצע שומר החומות, ומה שממשיך להתחולל מאז סיום המבצע ולא נראה שעומד להסתיים בקרוב, מדליקים אינספור נורות אדומות ומשרבטים כתובת גדולה ואדומה על הקיר.
ממצאי ועדת החקירה לבדיקת כשלי המלחמה הבאה נכתבים בימים אלו, ואין צורך בהיכרות עם מידע מודיעיני מסווג, או בתעודת בוגר מהמכללה לפיקוד ומטה, כדי להבין את גודל האיום או את משמעותו. כל מה שנדרש הוא להאזין לחדשות ולהקשיב למה שאומרים קצינים בכירים, המציירים תמונה עגומה של פני המערכה הבאה. רק לפני כעשרה ימים התראיין אלוף איציק תורג'מן, והצהיר כי בשעת מלחמה בצפון - צה"ל לא יעביר כוחות אל החזית דרך ואדי ערה. הסיבה, לדבריו, היא חסימות ומהומות שייצרו ערבים באזור, שיהוו "פוטנציאל משמעותי לעכב את היכולת לרכז את סדרי הכוחות של צה"ל".
נתניהו, גנץ וכוכבי במסכמים את מבצע "שומר החומות" / צילום: לע"מ
לתורג'מן קדמו אלוף אהרון חליוה, שהמליץ להקים משמר לאומי לטיפול במהומות הצפויות, וסגן הרמטכ"ל היוצא, אלוף אייל זמיר, שיותר מרמַז שצה"ל חייב להיערך מחדש אל מול האפשרות שפרעות מהסוג שראינו בשומר החומות ילוו מלחמה בחזיתות נוספות. גם במשטרה מודעים היטב לסכנה. השבוע אמר קצין במחוז הצפוני כי חיזבאללה פועל להחדיר נשק לישראל כלקח משומר החומות, כדי לעשות בו שימוש לצורך פעילות חבלנית בסבב הבא.
ואלו לא רק קצינים הפורשים תחזיות כמעט אפוקליפטיות - זו המציאות היומיומית. עכו ממשיכה להיות עיר שבה מותקפים יהודים באופן קבוע, וגם בלוד הסדר טרם שב באופן מוחלט על כנו. הפגנות תמיכה בנאשמים בהרג יהודים ובפגיעה בהם במהלך שומר החומות הן עניין שבשגרה, ומתקיימות באין מפריע.
ישראל נראית כמי שאיבדה את האינסטינקט ההישרדותי שלה, ואת היכולת להבהיר למי שמעוניין לפגוע בה ובאזרחיה, ולמי שמסייע לאויב בזמן מלחמה, שההשלכות יהיו קשות. הסיבות לכך, מן הסתם, רבות ומגוונות. אולי זו ההתמכרות לשקט, אולי עוד קונספציה שאנו שבויים בה, אולי זו העובדה כי כרגע אוחזת בעמדות שלטוניות מפלגה, שחלק מחבריה תומכים בפורעים ומזדהים עם גורמי טרור. ואולי זו סתם הדחקה.
דבר אחד ניתן לומר בוודאות. במקום התמודדות עם המציאות המטרידה, ישראל נוקטת מדיניות של בת יענה - טומנת את הראש עמוק בחול, ושוקעת במחשבות שווא שאם רק נניח לאיום וניתן לו לגווע לאיטו - הוא ייעלם מעל לפני האדמה. זה, כמובן, לא עומד לקרות. בתוך ערביי ישראל ישנה קבוצה, והיא הולכת וגדלה, שאומרת באופן מפורש: "אנחנו מעוניינים לפגוע בכם ובילדים שלכם, ומאוד נשמח לסייע לכם להפסיד במלחמה".
אנחנו מתייחסים לזה בביטול, ומסרבים להכיר בכך שיש בעיה. אז פה מכים יהודים ברחוב, ושם יש זריקת אבנים או תיעוד של מצבורי נשקים ברשתות החברתיות. הפרעות האחרונות היו רק משבר קטן. אפיזודה, ולא שעון מעורר. רגע חולף, ולא נורה אדומה ענקית. נבדוק את הכל בוועדת החקירה של אחרי המלחמה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו