כשרות בהשגחת הדעות הקדומות

יפה עשתה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), שפרסמה בטיקטוק את סרטון הצהלה שלה אחרי פרסום רפורמת הכשרות של שר הדתות מתן כהנא.

בסרטון מברכת ח"כ מלינובסקי על הרפורמה, ובאופן היתולי מטילה איקס גדול על חותמות הכשרות של הבד"ץ ומכתירה את "בד"ץ מלינובסקי" לסמכות הכשרות העליונה.

השר כהנא לא רווה נחת מהסרטון מטעמים מובנים, ואפילו נתן פומבי לאי־הנוחות שלו. בפועל עשתה ח"כ מלינובסקי שירות גדול לעניין, כי היא הכניסה את כל העסק להקשר הנכון.

מבחינת מערך הכשרות בישראל, רפורמת הכשרות אינה מעלה ואינה מורידה כמעט דבר. הרי גם על פי המתווה החדש לא יוכלו אופירה וברקו להעניק כשרות למסעדות או למפעלים. כללי הכשרות לא אמורים להיות קלים יותר או ידידותיים יותר. במקרה שזה יקרה - שומרי הכשרות יצביעו ברגליים, ולא יקנו את הסחורה המפוקחת. נהפוך הוא. הכוח העיקרי יימסר בידי הבד"צים החרדיים, שעד עתה התנוססה חתימתם לצד החתימה המחויבת של הרבנות המקומית, ועתה יזכו לעצמאות מוחלטת בשטח.

הרבנות, אגב, כלל לא יוצאת מהתמונה. היא נותרת במערכת כגוף פיקוח רגולטורי בעל עוצמה רבה מאוד. נכון שרפורמת הכשרות החדשה מיטיבה מעמדית ותדמיתית עם מערכת הכשרות של רבני צהר, אבל זו לא ממש זקוקה לחיזוק הזה. הכל יודעים שכשרות צהר היא כשרות טובה, ומי שרוצה נהנה ממנה כבר עתה. מי שלא - ידיר עצמו ממסעדה בכשרות צהר גם בעוד אלף רפורמות. כך שהעניין הוא באמת לא מאוד דרמטי, לא בעד ולא נגד.

מכאן שצריך לשאול: על מה צוהלת ח"כ מלינובסקי, שמהסרטון שפרסמה עולה בבירור כי היא לא לגמרי מבינה את מהות הרפורמה? והתשובה לכך היא זו שעומדת ביסוד ההתנגדות לרפורמה ואי־הנוחות הגדולה שהשינויים האלה - שכאמור אינם דרמטיים - גורמים: התחושה הברורה היא ששינויים כאלה מתקבלים בברכה ובשמחה מפני שהם ביטוי לשנאת הממסד הרבני והרבנות הראשית.

לאורך כל השבועות האחרונים מוצגת הרבנות כגוף מסואב, לא יעיל, שמספק כשרות חמורה וגובה כסף רב. הרפורמה מוצגת כתיקון קלקולים במערכת וכו', בשעה שכל זה לא נכון בעליל. מערכת הכשרות של הרבנות סובלת מבעיות של כובד ביורוקרטי כמו כל שירות ציבורי (אני תומך בהפרטת כל השירותים), אבל היא טובה, יעילה, הגונה ומתמקצעת מרגע לרגע. היא זולה יותר לבעלי העסקים מאשר ההשגחות הפרטיות, והיא נוחה הרבה יותר. תשאלו כל בעל עסק בסביבתכם. רובם מרוצים וזורמים עם השירות הזה לא פחות משהם זורמים עם כל פיקוח אחר של הרשויות.

אבל כל ישראלי כמעט יהיה מוכן להאמין לכל גידוף או הטחת האשמה ברבנות. נסו לספר לחבר שעומד עכשיו לידכם שכל כשרות פרטית תהיה יקרה יותר לבעל העסק, ותראו איך הוא מגחך.

התיעוב שחשים ישראלים רבים כלפי הרבנות הראשית וחוקי הכשרות לא באמת קשור לאופי השירות ולאיכותו. הוא קשור לדעות קדומות ולהתנגדות לעצם קיום הרבנות, ואת זה - שום רפורמה לא תצליח לפתור.