וושינגטון עושה דווקא

הכוונה האמריקנית לפתוח בכוח את הקונסוליה הפלשתינית בירושלים צפויה להיות אחת ההשפלות הקשות שישראל חוותה אי פעם.

האמריקנים מודעים היטב להתנגדות הישראלית. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בתוך החדר לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן דברים ברורים. שר המשפטים גדעון סער הצהיר השבוע בוועידת הג'רוזלם פוסט, "אני רוצה להיות מאוד ברור, אנחנו מתנגדים לזה. שמעתי שאומרים שעבור הנשיא זו הבטחת בחירות – עבורנו זו הבטחת הדורות".

על פי המשפט הבינלאומי, פתיחה של נציגות דיפלומטית, או שינוי במעמדה, מחייב חתימה בכתב של שר החוץ של המדינה המארחת – יאיר לפיד במקרה שלנו. גם אם לפיד עצמו, שנשבע אמונים לא אחת לאחדות ירושלים, היה מוכן להתיישר עם הממשל, הוא יודע שהסכמתו לצעד תוביל לנפילת הממשלה. לכן עבר לעמדת המתנגדים.

ובכל זאת, כשלפיד עומד לידו, שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן הכריז בוושינגטון כי "אנחנו נתקדם עם התהליך של פתיחת הקונסוליה כחלק מהעמקת הקשרים עם הפלשתינים". או במילים אחרות, אנחנו מצפצפים על עמדת ישראל.

את העמדה המתנשאת הזו, בלינקן לא משמיע כלפי איראן, או הפלשתינים, או הסינים או כל שותף אחר של אמריקה, אלא דווקא לישראל. הוא עושה דווקא לממשלה שלשיטתה נתניהו קלקל את היחסים עם הדמוקרטים ושרוצה "לפתוח דף חדש עם הממשל".

והנה, התשובה האמריקנית לנחמדות הישראלית היא סטירת לחי מצלצלת.

האמריקנים יודעים שבשום מקום בעולם אין שגרירות וקונסוליה של אותה מדינה באותה העיר. על אחת כמה וכמה, שלא תיתכן פתיחת נציגות אחת עבור ישות מדינית אחרת. האם מישהו מעלה בדעתו שבריטניה תחזיק בוושינגטון קונסוליה שתתפעל את הקשרים עם קנדה? אין חיה כזו. ראוי עוד להזכיר שהחוק האמריקני וזה הישראלי, מכירים בירושלים המאוחדת כבירת ישראל.

בימים אלה, האמריקנים בונים נציגות ענקית ברמאללה. אין שום סיבה שהיא לא תשרת את תפעול הקשרים שלהם עם הפלשתינים, כפי שעושות מדינות רבות בעולם. ישנן גם הצעות פשרה אחרות, כמו זו של מכון ראות, ולפיה הפיצוי לפלשתינים יהיה פתיחת הנציגות בוושינגטון שסגר הנשיא הקודם דונלד טראמפ. אמנם  לדיקטטורה של יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן לא מגיע הפרס הזה, אך זה הרע במיעוטו.

ואם כל כך דחוף לממשל לתקוע את הנציגות הפלשתינית בתוככי משאת הנפש ההיסטורית של העם היהודי, יתכבד ויציב אותה באבו דיס, מחוץ לגבול המוניציפלי של בירת ישראל. בעיות הביטחון שם לא חמורות יותר מאלו שהיו בקאבול, למשל.

כל מהלך אחר, פירושו ייחוד לרעה של ישראל, מצד ארה"ב.

וחבל, כי אפליה של ישראל מתגלה כחרב פיפיות. כמו בימי אובמה, וכשטראומת אפגניסטן עדיין טרייה, אמריקה שוב תשדר את המסר שהיא פוגעת בחבריה ושלא ניתן לסמוך עליה כבת ברית אמינה.

בנוסף, בטרם יעשה מעשה, גם מומלץ לבלינקן להרים טלפון ליצרני הגלידות המפורסמים, והיהודים כמוהו, בן כהן וג'רי גרינפילד. גם הם עשו לישראל ולירושלים מה שלא עשה אף אחד אחר. זה נגמר בהפסד של עשרה מיליארד דולר ובריאיון עיתונאי מביך, שחרך את הרשתות והותיר אותם מגמגמים מול המצלמה.

השניים לא הצליחו להסביר מדוע מכל מדינות העולם, רק ישראל ראויה לצעד הנוקשה שנקטו בו. הם הוכתמו ברשת כאוטו-אנטישמים. בלינקן, אם יממש את כוונתו, ייזכר כיהודי שחילק את ירושלים. לא בדיוק מורשת להתפאר בה.