אחרי שיפסלו את הפיטורים של בר

הממשלה פיטרה בצדק את ראש שב"כ רונן בר, וראוי שהיועצת המשפטית הלעומתית לממשלה תפוטר בקרוב.

שניהם נכשלו בתפקידם ונזקיהם חמורים.

בר והלוי כשלו והחלישו אותנו כשלא מילאו את חובתם לבלום את ה"לשעברים" שעסקו בחתרנות פוליטית מערערת ועבריינית בצבא; בר כשל מודיעינית בעזה באופן מחפיר לפני 7 באוקטובר; הוא מעל באמון ראש הממשלה ולא הזעיקו למול הסכנה שידע עליה בליל 7 באוקטובר; והוא חתר, באמצעות הדלפות, תחת מדיניות הממשלה במשא ומתן לשחרור חטופים. השאלה היא מדוע רק עכשיו? נתניהו היה חייב לפטר את בר מזמן, ואם לא מייד אחרי אסון 7 באוקטובר, אז לפחות כשהתברר לו שראש השירות הכושל עוד חותר תחת מדיניותו בהדלפות לעיתונאים.

חודשים ארוכים מדי הוא רק הדיח את בר מטיפול במשא ומתן ונמנע מפגישות איתו, במקום להדיח אותו מפיקוד על השירות. הטענה שבפיטורים נתניהו הורס את השירות הציבורי מצחיקה ומטופשת. נתניהו זהיר מדי בבכירים יהירים כמו בר. זהירותו המופרזת העצימה אותם, וגרמה נזק בל ישוער לשירות הציבורי ולמשטר הישראלי בכללותו, לרבות ארגוני ביטחון.

פה טמונה אחריותו העיקרית לאסון 7 באוקטובר. נשמח להתבדות, אך נראה ששופטי בג"ץ לא רק ישעו, אלא לבסוף יבטלו את פיטורי בר וכן את פיטוריה הצפויים של בהרב־מיארה.

איך אפשר לדעת שזה מה שיקרה? ראשית, שופטי בג"ץ כבר הוכיחו לנו שלשון החוק או היעדר סמכות אינם מגבילים אותם; שנית, האדמו"ר שלהם, השופט בדימוס אהרן ברק, הוציא פתווה בראיונות מוזמנים לערוצי טלוויזיה, שחשפה כי ביטול הפיטורים הוא אינטרס עליון של "מפלגת השופטים" השלטת.

אהרן ברק הוא ראש "המפלגה" שחוללה כאן את הכאוס החוקתי, את הרס המשטר הדמוקרטי ואת השיתוק בממשל. זה סיפור ארוך והדרגתי, בן כמה עשורים. אבל גם בשנתיים האחרונות ניכרו "חרוזי הרעל" שהגיש ברק לכל מי שביקשו לחלץ את ישראל מהסכסוך החוקתי שהתרגש עלינו, לאחר שהוא הוציא בהדרגה את המשטר בישראל מאיזון נאות בין רשויות השלטון. ידו הארוכה נחשפה ב־2019 באומרו שהוא "משוכנע" שהיועמ"ש מנדלבליט "לא יבייש לא את שמגר ולא אותי".

רק שוטה לא מבין שזו היתה הנחיה להגיש כתב אישום הזוי נגד נתניהו ויהי מה. בראיונות שלו על הרפורמה סימן ברק לשופטי ביהמ"ש העליון לנקוט עמדה קיצונית ולשגר שליחים לסיכול פשרות בדיונים בבית הנשיא על רפורמה משפטית בהסכמה. עליו רובץ עיקר האחריות למשבר החוקתי החמור שמענה את ישראל, ושעכשיו משבש את יכולתה להילחם.

האופי ההרסני של האיש ושל תפיסתו בולט גם בלשון האיומים שנקט בראיונות האחרונים. כשהשופטים יפסלו את הפיטורים בשבתם בראשות השופט עמית רב המוניטין, תעמוד הממשלה בפני דילמה: להתעלם מהפסילה ולמנות ממלאי מקום למפוטרים? להשתמש בסלידת ממשל טראמפ מהדיפ סטייט שם ולבקש שיטיל סנקציות כאן? לחרוק שיניים ולמַדר את השניים ככל האפשר, כמו שעשה לאחרונה נתניהו לבר? לא הגיוני להגן בעזרת מעצמה זרה על ריבונות העם מפני השופטים המתנכלים לה. לא נגן על הריבונות באמצעות פגיעה בריבונות.

ישראל נמצאת עכשיו בצומת אסטרטגי גורלי מול איראן, מול הערבים בארץ, מול סוריה ולבנון. לכן נחרוק שיניים ונדחה עד לאחר המלחמה את העימות החזיתי

השאלה האמיתית היא אם נכון שהממשלה תיזום משבר חוקתי עכשיו. והתשובה שלילית.

ישראל נמצאת עכשיו בצומת אסטרטגי גורלי מול איראן, מול הערבים בארץ, מול סוריה ולבנון. לכן נחרוק שיניים ונדחה עד לאחר המלחמה את העימות החזיתי. בינתיים יש לעקוף בכירים סוררים, למזער את נזקם ולהסתפק בחשיפת הקלון האנטי־דמוקרטי של בג"ץ לעיני מי שעד עתה התעלמו ממנו. העימות בוא יבוא בהכרח, בזמנו, והדמוקרטיה הישראלית תנצח את רודנות השופטים.