רק נתניהו יכול

אי־אז, כשפרטים על עסקה רעה ומחרידה שמתבשלת זלגו לאמצעי התקשורת, רבים מיהרו להניח שטראמפ כפה על נתניהו הר כגיגית. נתניהו שתק, ותומכיו האוטומטיים שחררו באופן פבלובי את המשפט הקבוע: "ברור שנתניהו מאוד רצה להמשיך במלחמה, אבל טראמפ לא נתן לו", ומיהרו להוסיף את המשפט הקבוע: "חכו בסבלנות, נתניהו תמיד צודק בסוף, חכו תראו איזה מהלך הוא מתכנן לנו".

בהמשך התקיימה אותה מסיבת עיתונאים נפלאה של טראמפ ונתניהו, שבה הג'ינג'י הפליג בשבחי הטרנספר והודיע על תמיכה אבסולוטית בישראל, וחוץ מלהשתחוות בהר הבית - עשה הכל. תומכי נתניהו האוטומטיים, בצדק מסוים, מיהרו להודיע שהנה - הם צדקו, כפו עליו הסכם. אבל נתניהו, השחמטאי המדופלם, הוציא מהלימון לימונענע גרוס.

כמה ימים מאוחר יותר, בכנסת, נתניהו התגאה בכך שהעסקה היא כל כולה רעיון שלו. הוא הגה אותה, הוא דחף אותה, והוא גם גאה בה. למה הוא שתק בזמן אמת? נו, תחשבו לבד. את תומכיו האוטומטיים זה לא מעניין. שחמטאי.

ביבי בן 75. הוא כבר לא ישתנה. הוא כבר לא יתעלה במפתיע לגודל השעה. הוא כבר לא ישלוף מהשרוול את המהלך המדיני הלאומי הגדול בדרך לאיזה מט מדהים שממש אוטוטו בא ושאף פעם לא הגיע (חוץ מקמפיין בחירות

יומיים לפני כתיבת שורות אלו, באופן קולני, מוצהר וישיר, ברחל בתו הקטנה ובשלושה העתקים, טראמפ הודיע שנמאס לו מהמשחקים של חמאס, ושעד שבת ב־12:00 הוא רוצה לראות את כל החטופים בחזרה. כולם. בלי משחקים - או שהגיהינום ייפתח. קיבלנו מתנה משמיים: טראמפ נתן לנו אשראי, שכמוהו לא היה ושספק אם יחזור, ללחוץ על הנאצים כמה שאפשר כדי לקבל את האחים שלנו בחבילה אחת. חלום. תומכי נתניהו האוטומטיים מיהרו להכריז: "אמרנו לכם - נתניהו נמצא שלב אחד קדימה".

אלא שנתניהו, בעקיפין, אמר משהו כמו "לא תודה, נישאר עם ההסכם הנוכחי" - והמשיך לחתור לשחרור שלושה שבויים בשבת, ולא יותר.

בד בבד, כדי שלא יחשבו שהוא מקשקש, הוא דאג להעביר לחמאס את המספר הגדול ביותר של משאיות עמוסות כל טוב, בזמן שהאחים שלנו הופכים לשלדים חיים. והנה, אנחנו נמצאים עמוק בתוך עסקה רעה ומורטת עצבים, שבמסגרתה משוחררים אלינו חטופים באופן שרירותי ובמצב מזעזע לקול מצהלותיו של קהל נאצי וצמא דם - ובמקביל נכנסות לרצועה משאיות עם טונות של ציוד, שמחמש מחדש את הגרוע שבאויבינו.

האוטומטיים דבקו ועדיין דבקים בעיקרי הדת: הרבי לא טועה, הוא שחמטאי, וכולכם תאכלו את הכובע. אבל גם הם מבינים. ההחלטה לא להשתמש באשראי של טראמפ היא רק של נתניהו השמרן. רק שלו. זה לא טראמפ. זו לא היועמ"שית, זו לא התקשורת וזה גם לא בג"ץ. אלה לא בני גנץ וגדי איזנקוט, כי הם בחוץ. זה לא בן גביר, כי גם הוא בחוץ, זה לא פלדמן הנגד וזה לא מזג האוויר - רק נתניהו.

ביבי בן 75. הוא כבר לא ישתנה. הוא כבר לא יתעלה במפתיע לגודל השעה. הוא כבר לא ישלוף מהשרוול את המהלך המדיני הלאומי הגדול בדרך לאיזה מט מדהים שממש אוטוטו בא ושאף פעם לא הגיע (חוץ מקמפיין בחירות. בזה הוא מדהים בהחלט). הוא לא התעלה ברגעים דומים בעבר, שהיו דרדלה יחסית לרגע הדרמטי הנוכחי - ואין סיבה להניח שזה יקרה גם עכשיו. אבל חכו, חכו, תראו איזה מהלך הוא מבשל לנו.