טראמפ הֵקיץ את החלום השמאלני

אחרי כל כך הרבה שנים של זוגיות רעילה, של ניצול, של התעללות, של שקרים, של חוסר הכרת טובה, של אלימות איומה, מגיע מישהו מבחוץ ואומר: אולי אתם בעצם לא צריכים להיות ביחד. אולי כדאי להיפרד. אולי ככה שניכם תהיו שמחים יותר.

כדי שאנחנו, היהודים והפלשתינים, נבין שזה באמת הפתרון הטוב ביותר בשבילנו, צריכים לקרות כמה דברים: מבחינת הפלשתינים, הגיע הזמן שהם יכירו במציאות - שזאת הארץ שלנו, שאנחנו יותר חזקים מהם פיזית ומנטלית ושאנחנו לא הולכים לשום מקום.

המניפולציה הרגשית על העולם, שבמסגרתה משאירים עם שלם באומללות כקלף מיקוח, מיצתה את עצמה. מצד אחד - היא ניצול מחפיר של בני אדם. מנגד - אחרי כל כך הרבה שנים אפשר לומר בביטחון שהיא פשוט לא עובדת. אז אולי כדאי לחשוב על משהו אחר? משהו שייטיב עם כולם?

החיים ביחד הוכיחו את עצמם ככישלון. חוסר האמון הבסיסי בינינו לא יכול להצמיח שום דבר טוב. היו אלפי יוזמות כאלה לאורך השנים, וכולן התנפצו אל מול המציאות שהפסקול שלה הוא "אל מלא רחמים". נראה לי שעם כל הרצון הטוב, אפשר לנטוש את הרעיון ההזוי של דו־קיום, כי הוא לא שווה קורבנות אדם. די. תוכנית הטרנספר של טראמפ היא גם הסוף של השמאל הישראלי, שסופג מכות איומות מאז 7 באוקטובר.

אחרי שנים ארוכות שבהן אמרו לנו שהפלשתינים "לא הולכים לשום מקום" - מתברר שדווקא יכול להיות שהם כן. ויחד איתם ילך מנגנון ההרס העצמי של מבתרי הארץ ומוותריה, של המאמינים התמימים, של רקדני ה"מה יפית".

הם עוד מנסים להעלות טיעונים, לזעוף באולפנים, להטיל דופי ורפש - אך אלה פרפורי גסיסה. אל דאגה. עלינו על דרך ההיגיון, דרך העוצמה, דרך השפיות.

עוד טענה אהובה במיוחד של מתנגדי הרעיון היא "אף אחד לא ירצה אותם", את הפלשתינים. על זה כבר אמרו חכמינו זכרם לברכה (בהלכה המדברת על מי שלא מסכים לתת גט): "כופין אותו עד שיאמר - רוצה אני". לטראמפ יש כושר שכנוע יוצא מן הכלל. המדינות הקולטות ירצו לקבל את העזתים משתי סיבות, שהוא יבהיר להן בקלות: מקל וגזר, איומים והטבות. למישהו יש ספק בכלל שזה יצליח?

ועוד דבר: הצעתו של טראמפ מעניקה חיים שפויים לפלשתינים העזתים ועתיד לילדיהם.

אלפי יוזמות התנפצו אל המציאות שהפסקול שלה הוא "אל מלא רחמים". תקדים הטרנספר לפלשתינים בעזה יהיה כחרב מעל לראשם של הפלשתינים ביהודה ושומרון

אני עדיין חושבת שאין דבר כזה "בלתי מעורבים", אבל א' - אני מעדיפה שהם יהיו בלתי מעורבים רחוק ממני, וב' - אולי טעם השפיות ימתן חלק מהם, ובמקביל יחולל פלאות במה שקורה ביו"ש.

כמו כן, תקדים של טרנספר לפלשתינים בעזה יהיה כחרב מעל לראשם של הפלשתינים ביהודה ושומרון, ואנחנו נחזור לימים שאחרי ששת הימים. מי שראה את כוחנו, יפחד. פתאום תראו איך הם שומרים על החוק, לא פולשים לשטח C, לא מתכננים פיגועים, אפילו לא צועקים בתחנות דלק. הם יבינו שהם אורחים ושהם כאן על תנאי. יתנהגו יפה - הם מוזמנים להישאר. אבל ברגע שירימו ראש ויפגעו בנו - דינם יהיה כמו של אחיהם בעזה. זה ייתכן, זה אפשרי.