ותודה לשר הפיתות

המראות הקשים של חטופות יהודיות מובלות בתוך המון צמא דם, במקביל לשחרור הסיטונאי של רוצחי המונים מהכלא הישראלי, כללו נקודת אור קטנה: העיתונאי אלחנן גרונר פרסם סרטון של מוחמד סבאח, מחבל משוחרר טרי מהכלא הישראלי. סבאח הצעיר, נצר לשושלת טרור ירושלמית מפוארת, ניסה לדקור יהודים ב־2019 ונידון לעשר שנות מאסר. עד לפני שלוש שנים הוא היה בסדר גמור עם העונש הזה, כי הכלא הביטחוני הישראלי שימש בית הארחה הכל כלול.

למי שכבר הספיק לשכוח, המחבלים אצלנו למעשה מקבלים כל מה שהם רוצים - מאוכל מפנק ועד להעלמת עין מפגיעות מיניות בסוהרות אומללות שנשלחו לשרת אותם על פי דרישתם. מומחי שב"כ והביטחון הסבירו לנו במשך שנים שחייבים לעשות את זה, כי ככה. כי זה מה שעובד, כי אסור שהם יכעסו, כי כשמחבלים כועסים זה מסוכן וחבל סתם לעצבן. לפני כשנתיים הסיפור הזה נגמר, כששר קולני בשם בן גביר הודיע שהחגיגה תמה, ושמי שמנסה לרצוח יהודים יקבל תפריט הולם. מומחי שב"כ המהוללים על שלל כתביהם הנרצעים בתקשורת הזדעזעו בפבלוביות הקבועה שלהם. הם הזהירו מדם ומאש, ואף הצליחו לגייס שופטת או שתיים - אבל בן גביר המשיך בשלו ופיזר את הקייטנה. באופן מפתיע, לא היו לא דם ולא אש.

נחזור לסבאח. התכשיט ישב והשמין מנחת, נהנה ממשמני הכלא - ופתאום זה נגמר. בסרטון שפרסם גרונר נראה סבאח, המשוחרר הטרי, כשהוא צנום ורופס בעודו מדדה ונתמך בבני משפחה המומים, ואמו מייללת: מי היה מאמין, מתברר שהכלא הישראלי זה לא מקום כזה נחמד כמו שמספרים. כבר אין שם מועדון כושר ומנגלים על בסיס יומי - אלא, ובכן, מה שאמור להיות בבית כלא לנאצים מורשעים: תאים צפופים, חלון קטן ואוכל גרוע אפילו ביחס לטיסות לואוקוסט בקזחסטן.

אותו סיפור, אגב, התרחש בהר הבית: במשך שנים אותם מומחי שב"כ וביטחוניסטים הסבירו ברצינות שיהודי שיתפלל שם, במין אפקט פרפר אהבלי שרק הם מבינים, יוביל למלחמת עולם אינטר־גלקטית עם הציר המוסלמי העולמי. ההסברים האלו שלחו יהודים למעצר באופן יומיומי, בעילה של חשד לתפילה במקום קדוש מדי או משהו כזה. גם שם ביצע בן גביר רמונט שמתעלם מצווחות הביטחוניסטים - והנה, כבר כשנתיים מתרחש נס גלוי: יהודים מתפללים בהר הבית, חלקם גם כורעים ומשתחווים, והכל עובר בשקט.

נכון, הוא לוקה בטרוליזם כרוני, הוא נוטה להתעסק בטפל והוא בהחלט ביצע טעות של בית כלא כשבגלל כיפופי ידיים מטופשים הוא גרם לנתניהו לצאת ממיטת חוליו להצבעה גבולית. אבל אפשר וצריך גם להחמיא כמו שצריך: המונח "שר הפיתות", שנועד לזלזל, להקטין וללעוג לו על ההתעסקות שלו בתנאי האסירים הביטחוניים בכלא, הפך דווקא למה שמסמן את כל מי שהשתמש בביטוי - וזה התיאור הכי עדין שמצאתי - כטמבל מקצועי על אוטומט.

נכון, מאות רוצחים השתחררו וכנראה עוד ישתחררו במסגרת העסקה המופקרת והבזויה ביותר בתולדות המדינה - אבל כולם, עד האחרון שבהם, יזכרו את הכלא הישראלי ויצטמררו. זה לא הרבה, אבל ניקח את מה שיש ונגיד תודה לשר הפיתות לשעבר.