אבא ובובה ונשק

החל מהשבוע, בהנחה שעסקת הכניעה המופרעת בעזה תצא אל הפועל, יתסובבו בינינו המוני ישראלים שאין להם יכולת לדעת שזמנם קצוב ושסופם יהיה נורא. אצל חלקם הקץ יגיע מהר, אצל אחרים הוא יגיע אחרי חטיפה ותקופה מייסרת של חוסר ודאות.

זולת היותם יהודים, או לפחות ישראלים, המנעד שלהם רחב: גברים, נשים, קשישים וטף, וחלק אפילו עוד לא נולדו. הם שמאל פוסט־ציוני, וגם מצביעי ליכוד ובן גביר, והם כולם טבעונים. או קרניבורים? זה לא משנה, כולם מסומנים. כולם הולכים לחטוף מהלומה נוראה, והם עדיין לא יודעים את זה. כלומר, הם יודעים שיש סיכוי כזה - בכל זאת, ישראלים - אבל החל מאותה עסקה הוודאות פשוט מוחלטת יותר.

אין פה עניין של אובר־דרמטיזציה. גם אין פה שימוש מעושה בפריטה על מיתרי הרגש, השחוקים גם ככה במדינה שחווה מלחמה קשה וארוכה. חלילה. יש פה נתונים יבשים ואכזריים, שנאספו על ידי ארגונים ועמותות עבר כמו אלמגור (למען נפגעי טרור) ומשל"ט (מכון משפטי לחקר טרור), כמו גם על ידי אנשי מקצוע מהתחום כגון פרקליט איו"ש בדימוס מוריס הירש, ועוד.

לאורך השנים, כ־17 אלף מחבלים בדרגות שונות יצאו לחופשי מבתי הכלא הישראליים טרם זמנם הקצוב. בין השאר, התנאים כללו התחייבות מצידם שלא יחזרו למעשיהם הרעים - אך בסופו של דבר, מי יכול היה לדמיין, ההערכות של שיעור המשוחררים שחזרו לעסוק בטרור נעות בין 50 ל־80 אחוז.

כבר כמעט 500 ימים, בתקשורת הישראלית וברשתות החברתיות אסור להגיד את המובן מאליו - שרוצחים אסלאמיסטים שנשבעו לרצוח יהודים כמעט בהכרח ימשיכו לרצוח יהודים. אלו שאומרים זאת מוקעים כגזענים, חסרי לב, טיפוסים מוזרים שמאמינים באיזו תיאוריה מופרכת, שלפיה אם רוצחים מטורפים ישתחררו יהודים חפים מפשע יירצחו. העובדות, כרגיל, הן האויב הכי גדול בוויכוח, ולכן הן בלתי רלוונטיות.

מצעב השלמון שוחרר בעסקת טננבאום ויזם רצח של 16 יהודים? שטויות, קורה. סלאח שחאדה שוחרר ויזם עשרות פיגועים ואת רצח תלמידי מכינת עצמונה? קשר נסיבתי בלבד. יחיא סינוואר שוחרר בעסקת שליט וניהל את הטבח הגדול ביותר שעבר העם היהודי מאז השואה? אוי, נו, זו בסך הכל סטייה סטטיסטית. למה לנבור במציאות עתידית מדומיינת? איפה הלב שלכם?

מגבת - כך ממליץ דגלאס אדמס ברב־המכר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" - היא מוצר שיעזור לך (בין השאר) להימלט ממבטה של "המפלצת מפצפצת החרקים הרעבתנית מטְראאָל", שכן מדובר ב"חיה מטומטמת עד אימה, המניחה כי אם אתה לא רואה אותה - גם היא לא רואה אותך". נזכרתי במגבת ובמפלצת אחרי כתבה מעמיקה שפורסמה לפני כמה חודשים ב"מקור ראשון". הכתבה העלתה שלאורך השנים מערכת הביטחון הישראלית הקפידה לא לאסוף נתונים מדויקים לגבי שיעור המשוחררים שחזרו לטרור. למה? תחשבו לבד.

בנושא הזה, אותה מערכת ביטחון ישראלית מהוללת היא חלילה לא מפלצת, אך היא כנראה מטומטמת לא פחות מאותה מפצפצת חרקים רעבתנית. שתיהן, בדומה לילד ממוצע בן 3, מאמינות שאם לא מביטים בבעיה - היא פשוט נעלמת או נפתרת בצורה כלשהי. בכל מקרה, אל תציידו במגבת - תציידו בנשק.