מתווה הפוליטיזציה

השרים יריב לוין וגדעון סער הציגו את הצעתם לשינוי הוועדה לבחירת שופטים כ"פשרה" שתביא לשינוי "אבולוציוני".

ברור שאין פה "פשרה", אלא מתווה של צד אחד: הממשלה. מעבר לכך, ההצעה הזו היא מהפכנית ולא שינוי הדרגתי כפי שהוצג. המהפכה היא אימוץ נאמנות וזהות פוליטית כשיקול המרכזי בבחירת השופטים, במקום כמו היום: בהתאם למקצועיותם, תוך איזון בין עקרונות של אי־תלות השופטים, אחריותם הדמוקרטית ושיקוף החברה בהרכב בתי המשפט.

לוין וסער מציעים להחליף את שני הנציגים של לשכת עורכי הדין בוועדה בנציג אחד של הקואליציה ובנציג אחד של האופוזיציה - שיהיו עורכי דין. בחירת שופטים לכל בתי המשפט תהיה ברוב רגיל של חברי הוועדה, במקום רוב של שבעה חברי ועדה לבית המשפט העליון כמו היום. עם זאת, לבחירת שופטים לעליון תידרש תמיכה של לפחות חבר אחד מהקואליציה וחבר אחד מהאופוזיציה (כלומר, וטו לקואליציה ולאופוזיציה). לבחירת שופטים ביתר הערכאות תידרש נוסף על כך גם הסכמה של שופט. במקרה שלא יהיה אפשר להגיע להסכמות במשך שנה, מציעים לוין וסער ש"נציגי הקואליציה/האופוזיציה יציגו כל אחד שלושה מועמדים - שמהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) אחד".

כלומר, במקום ועדה עם רוב לאנשי מקצוע בלתי תלויים, בעקבות המהפכה יהיה בוועדה רוב לנציגי הפוליטיקאים, גם אם שניים מהם עורכי דין.

המנגנון יהיה בנוי על זכויות וטו הדדיות לנציגים של הקואליציה והאופוזיציה, ורק הם יציעו מועמדים במקרה של "שיתוק". כך יידע כל מי שרוצה להתמנות לשיפוט לכל ערכאה, שהדרך למינוי ולקידום עוברת בהשתייכות למחנה פוליטי.

אדרבה, כל צד בפוליטיקה ינסה להביא - במיוחד במקרי שיתוק - את המועמדים הקיצוניים ביותר שייצגו את עמדתו הפוליטית באופן המזוקק ביותר. איכותם המשפטית של המועמדים תידחק לקרן זווית.

המשמעות היא הרס העקרונות שעומדים בבסיס השיטה לבחירת שופטים. אם תקודם המהפכה, הבחירה לבית משפט השלום, וכן קידום למחוזי ולעליון, יהיו תלויים בנאמנות ובזהות פוליטית, במקום בפסיקה מקצועית.

שופטי העליון החדשים שימונו רק לפי הזדהותם הפוליטית, ולא לפי איכותם המקצועית, יהיו פחות מקצועיים ופחות בלתי תלויים, ולכן יתקשו לכוון את ההלכה בבתי המשפט בתחומים מורכבים במשפט האזרחי והפלילי, או לפסוק נגד הממשלה או פקידיה כשהם מקבלים החלטה החורגת מהחוק או פוגעת בזכויות אדם. שופט מעצרים בבית משפט השלום יחשוש להכעיס בפסיקתו בהפגנות את הפטרון הפוליטי שלו, ושופטת בתחום הפלילי תחשוש להרשיע בשחיתות שלטונית שר בממשלה שעלול להטיל וטו על קידומה. כולם יזכרו שבכל פעם שיהיה צריך להכריע איזה שופט לקדם - העמדה הפוליטית של המועמדים ונאמנותם יהיו החשובות ביותר, ולא המקצועיות והגיוון החברתי.

בתי המשפט שלנו יתמלאו במשפטנים שהתמריץ שלהם הוא לפסוק באופן שאינו מרגיז פוליטיקאים. הדבר האחרון שיעניין אותם הוא פסיקה מקצועית ונטולת פניות לפי חוק.