ובינתיים בלבנון: הפסקת אש עם תאריך תפוגה

ברגע שהפסקת האש תתייצב, חיזבאללה ירים את ראשו • איש לא יוכל לעמוד בפניו: לא הנשיא העתיד להיבחר, לא הממשלה הנתונה ממילא לשליטת חיזבאללה, ולא צבא לבנון

הלוויות פעילי חיזבאללה, צילום: רויטרס

בעוד כמה שבועות יסתיים השלב הראשון של הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, אותם 60 ימים שבסיומם אמורים כוחות צה"ל להשלים את נסיגתם מדרום לבנון.

ממשלת לבנון, מצידה, לא מבזבזת זמן ומוחה בקול על "ההפרות הישראליות" של ההסכם, היינו אותן פעולות שצה"ל מבצע כדי להרוס את התשתית הצבאית שהותיר אחריו חיזבאללה בכפרים השיעיים שלאורך קו הגבול, כמו גם תקיפות ממוקדות בכל רחבי לבנון שנועדו לסכל ניסיונות של חיזבאללה לשקם את יכולותיו הצבאיות ולהבריח נשק ללבנון.

השלב הראשון של ההסכם לא נועד להיות מבחן לישראל, אלא לממשלת לבנון ולצבאה: האם יוכלו - ועוד קודם לכן, אם ירצו בכלל - להתעמת עם ארגון חיזבאללה ולכפות עליו למלא את תנאי ההסכם

אלא שצריך לזכור ולהזכיר כי ההסכם לא נועד, בניגוד לטענת לבנון, להביא רק להפסקת אש ולנסיגת לוחמי חיזבאללה מהאזור שמדרום לליטני. מטרתו היא להשמיד את היכולות הצבאיות של הארגון החל מדרום לליטני, אבל בהמשך הדרך גם בכל שטחה של לבנון, כמו גם למנוע מאיראן להעביר לידיו טילים ואמצעי לחימה מתקדמים. 

ממילא, השלב הראשון של ההסכם לא נועד להיות מבחן לישראל, אלא לממשלת לבנון ולצבאה: האם יוכלו - ועוד קודם לכן, אם ירצו בכלל - להתעמת עם ארגון חיזבאללה ולכפות עליו למלא את תנאי ההסכם. התשובה ברורה - ממשלת לבנון וצבאה אינם רוצים וגם אינם מסוגלים להתמודד עם חיזבאללה, ולפיכך הם מניחים לו לעשות כרצונו.

ולראיה, בדרום לבנון פורס צבא לבנון את כוחותיו, אבל אינו פועל כדי לפרק את התשתית הצבאית של חיזבאללה או להרחיק את המחבלים, לא בדרום לבנון וגם לא באזורים אחרים של המדינה.

יש לזכור כי חיזבאללה הוכה קשות במהלך המלחמה אבל לא חוסל, שהרי ישראל הסכימה להפסיק את האש ובכך העניקה לו חבל הצלה שאפשר לו לשרוד.

גם אם נניח שכשלושה רבעים מארסנל הטילים שהיה בידי הארגון ערב המלחמה הושמד, נותרו בידיו יותר מ־40 אלף טילים; וגם אם נניח שכ־5,000 מלוחמיו חוסלו בידי צה"ל, נותרו לו עשרות אלפי פעילים ולוחמים.

ארגון חיזבאללה קיבל את הפסקת האש והוא גם אינו מגיב לפי שעה על המשך פעילות צה"ל נגדו. אבל ברגע שייווכח שהפסקת האש הפכה יציבה וקבועה, ירים מחדש את ראשו ויתחיל לשקם את יכולותיו הצבאיות. וברור שאיש בלבנון לא יוכל לעמוד בפניו - לא הנשיא העתיד להיבחר בימים הקרובים, לא הממשלה הנתונה ממילא לשליטת חיזבאללה, וגם לא צבא לבנון. וכמו שנהוג לומר בלבנון: אם חיזבאללה יחליט לכבד את הסכם הפסקת האש - לא יהיה צורך אפילו בחייל לבנוני אחד בדרום לבנון, אבל אם חיזבאללה יחליט להפר את ההסכם ולשמור על נוכחות חמושה מדרום לליטני - הרי אז גם 100 אלף חיילים לבנונים לא יוכלו לו.

ישראל נהנית כיום מיתרון ברור על פני חיזבאללה, אלא שזה יכול לחלוף משום שישראל תפנה לעסוק באתגרים אחרים הניצבים לפתחה וגם לא תרצה להפר את השקט בצפון, במיוחד לאחר שתושבי הצפון יחלו לשוב לבתיהם. חיזבאללה, לעומת זאת, כמו חמאס או דאעש, הוא ארגון שחושב ופועל במונחים של שנים, ואף עשורים, ומערכת השיקולים שלו אינה של רווח והפסד במונחים מערביים.

לכן, אסור לישראל לשוב אל מדיניות ההכלה של העשורים הקודמים ואל עידן המשוואות של חסן נסראללה, של תגובה ותגובת נגד. אסור לה גם להשליך את יהבה על צבא לבנון או על יוניפי"ל, ואפילו לא על ועדת המעקב הבינלאומית ליישום ההסכם, שכידוע נעדרת שיניים.

הצד הלבנוני אינו יכול ואינו רוצה למלא אחר הסכם הפסקת האש ובכך מפר אותו. על ישראל לפעול בעוצמה בכל רחבי לבנון גם במחיר קריסת ההסכם. הדרך להתמודד עם ארגון כמו חיזבאללה היא לא באמצעות הבנות והסכמים, אלא בדרך של הפעלת כוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר