החות'ים הם לא מטרד – הם איום אסטרטגי

בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, שלוחיה של איראן ברחבי המזרח התיכון מיהרו להצטרף למלחמתו של חמאס בישראל. כך ארגון חיזבאללה בלבנון, וכך גם המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן בעיראק, ואף בסוריה. לכל אלו הצטרפו גם החות'ים בתימן הרחוקה, שהחלו תוקפים ספינות ישראליות בים סוף ואף שיגרו כטב"מים וטילים לעבר ישראל.

בתחילה נראה האיום מתימן כקוריוז, ולכל היותר מטרד, בוודאי לנוכח האיום שמולו ניצבה אז ישראל בעזה ומול חיזבאללה בלבנון. אבל כיום ברור שהחזית השביעית שלנו הפכה לזירת איום מרכזית שבה ישראל חייבת להשיג הכרעה, אם ברצונה לשקם את יכולת ההתרעה שלנו במרחב שמסביב ולהסיר את חרב האיום האיראני שעדיין מונחת לצווארנו.

הסוגיה הפלשתינית לא באמת מעניינת את החות'ים, אבל הם עושים בה שימוש כדי להפוך לכוח אזורי בעל מעמד והשפעה גם מחוץ לגבולות תימן, וכדי לגייס תמיכה בעולם הערבי - גם הסוני. עם זאת, חשוב להזכיר שמטרתם המוצהרת היא מאבק עד מוות באויביהם בעולם הערבי, במערב, בישראל וגם ביהודים

הזירה התימנית הפכה חשובה לא רק משום שישראל הכריעה או הרתיעה את אויביה בזירות העימות האחרות, ולכן היא יכולה כעת להתמקד בזירה התימנית. החשיבות שיש לייחס לחות'ים נעוצה בכך שהם הפכו איום של ממש, שרק ילך ויחריף - קודם על כל שגרת החיים בישראל, אבל גם על היציבות האזורית.

שיתוק השיט בים סוף הביא להשבתתו של נמל אילת, אבל גם גרם פגיעה אנושה בכלכלה המצרית, הנשענת על הכנסות מהשיט בתעלת סואץ. לפגיעה במצרים עשויות להיות השלכות על יציבות משטרו של הגנרל א-סיסי, וממילא גם ליציבות האזורית. למותר לציין שהחות'ים לא יעצרו במצרים - גם ערב הסעודית, האמירויות ואפילו ירדן מצויות על הכוונת שלהם.

החות'ים, שקרויים על שמו של מייסדם חוסיין בדר א-דין אל-חות'י ושידועים גם בשם "אנצאר אללה" (תומכי האל), הם ארגון טרור שצמח בקרב המיעוט השיעי-זיידי בתימן, המהווה כ-30% מאוכלוסיית המדינה (כמו השיעים בלבנון, שגם הם מהווים כשליש מאוכלוסיית המדינה אבל מחזיקים בגרונה).

החות'ים ניצלו את קריסת המדינה התימנית בצל מהפכות האביב הערבי, ששטפו את העולם הערבי בעשור הקודם. הם השתלטו על חלקה הצפוני של המדינה, ובחסות איראנית הפכו ממיליציה חמושה לצבא בעל עוצמה, טילים מתקדמים וכטב"מים. סעודיה חשה בסכנה ראשונה, ועוד ב-2015 יצאה למלחמה נגדם, אך בלחץ אמריקני נאלצה להגיע עימם להפסקת אש.

הסוגיה הפלשתינית לא באמת מעניינת את החות'ים, אבל הם עושים בה שימוש כדי להפוך לכוח אזורי בעל מעמד והשפעה גם מחוץ לגבולות תימן, וכדי לגייס תמיכה בעולם הערבי - גם זה הסוני. ועם זאת, חשוב להזכיר שהמטרה המוצהרת שלהם היא מאבק עד מוות באויביהם בעולם הערבי, במערב, בישראל וגם ביהודים.

ארה"ב הבטיחה "לטפל" במטרד החות'י, אך המתקפות האמריקניות מוגבלות ונעדרות השפעה. נראה שבוושינגטון חוששים להסתבך בתימן ולהידרדר למלחמה אזורית כוללת. גם ישראל ביצעה כמה התקפות יח"צ נגד מטרות תשתית בתימן, בתקווה שהחות'ים יפסיקו לתקוף אותה. לא היה בכך די. לחות'ים יש היגיון משלהם, והתקיפות המגומגמות והמוגבלות נגדם רק מחזקות אותם. וממילא תימן היא מדינה נחשלת, ותקיפת רשת החשמל הבלתי מתפקדת שלה לא מעלה ולא מורידה מבחינת החות'ים.

הדרך לטפל בחות'ים היא העלאת הילוך והגברת הלחץ הצבאי נגדם. אך לצד זאת - כמו במלחמה בדאעש - יש לגייס קואליציה מקומית המבוססת על אותם 70% מתושבי תימן המתנגדים לחות'ים, שתשתלט על צפון תימן ותמוטט את השלטון. בדרום תימן פועלת ממשלה הרואה בחות'ים אויב, ולצד זאת, סעודיה ומדינות מפרץ אחרות מחכות להזדמנות לסלק את השליח האיראני שקנה לו שליטה בחצר האחורית שלהן. ארה"ב היא שצריכה להוביל מהלך אזורי ובינלאומי זה, בסיועה של ישראל. בחות'ים לא צריך רק לפגוע - את שלטון החות'ים צריך למוטט.