עופר וינטר . צילום: אנצ׳ו גוש - ג׳יני

חפש את הווינטר

אם וינטר לא ראוי, מדוע נבחר שלוש פעמים לשמש בתפקידי תת־אלוף בעלי חשיבות אסטרטגית? • על המטכ"ל ומשרד הביטחון לחשוף את הקריטריונים למינוי בכירים בצבא

[object Object]

בימים של מתח עצום בין דרג מדיני לדרג צבאי, ובייחוד תחת פרשיית תא"ל עופר וינטר, נדרש ואף מחוייב לדון בשאלת דרכי המינוי והפסילה של קצינים בצה"ל לתפקידים בכירים, לרבות סביב שולחן המטה הכללי. זהו דיון שיש לו גם חשיבות בהקשר האמון של החברה הישראלית בצה"ל כמערכת ובבכיריו כדמויות בעלות השפעה עצומה.

תא"ל וינטר הוא קצין בעל רקורד מבצעי עשיר אפילו ביחס למקביליו, וביחס לרבים אחרים שמונו טרם תקופתו כמועמד לתפקיד אלוף. הוא פיקד בהצטיינות על עוצבות צה"ל בלחימה לאורך תקופה ארוכה, והיה מקציני השדה הבולטים ביותר בדור האחרון. עופר וינטר הוא מפקד נערץ על ידי פקודיו, בעל כישורי מנהיגות ברמה גבוהה ובסגנונו הייחודי, בגישה של פיקוד "בגובה העיניים".

ראייה מערכתית סביב נסיבות קידומם של קצינים בכירים מחייבת בחינה מעמיקה יותר של הסוגיה. השאלה החשובה היא מדוע עופר וינטר נמצא לא מתאים לכהן סביב שולחן המטה הכללי ונפסל על ידי רמטכ"ל, שהוא בעצמו והקצינים סביבו שהועדפו על פני וינטר, כשלו באופן קולוסאלי בהגנה על יישובי ישראל?

בין שווינטר מתאים להיות אלוף בצה"ל ובין שלאו, הכישלון הצבאי החמור של 7 באוקטובר חייב להבהיר לכלל מקבלי ההחלטות בתחום המינויים, כי הם חייבים להיות הרבה יותר מדויקים בניתוח ההתאמה של קצינים היושבים סביב שולחן המטה הכללי

וינטר ביצע שלושה תפקידי תת־אלוף, כולם בעלי משמעות אסטרטגית: הוא כיהן כראש המטה של פיקוד המרכז, ובכך היה ממעצבי המערכה בתקופתו, בדגש על האתגר המבצעי בזירת יהודה ושומרון. לאחר מכן מונה למזכירו הצבאי של שר הביטחון - גם כן תפקיד בעל חשיבות מערכתית. בתפקידו כיהן כמפקד אוגדה 98 המובחרת, המיועדת למשימות בעלות חשיבות אסטרטגית - תפקיד ייחודי בתקופה ייחודית, כשעל הפרק פעולה מבצעית בסבירות גבוהה בעומק כל אחת מזירות הלחימה של צה"ל. לא נהוג למנות קצין שנוי במחלוקת לתפקיד כזה, בוודאי לא קצין שלא מתיישר עם תפיסה אסטרטגית, ביטוי המיוחס בימים האחרונים לרמטכ"ל.

כאשר עופר וינטר סיים את תפקידו כמפקד אוגדה, הוחלט שלא לקדמו לדרגת אלוף. כאן ראוי לשאול, אם וינטר ביצע את תפקידיו אלו בהצלחה - הרי סימן שאלה גדול ומשמעותי חייב לעמוד סביב השאלה מדוע בחר רב־אלוף הלוי שלא לקדמו? לחלופין - אם אינו מתאים, מדוע בחרו בו שלוש פעמים לתפקידים כה משמעותיים?

יואיל נא ויסביר לנו הרמטכ"ל אילו כישורים נוספים צריך לתפקיד מפקד גיס או קצין בכיר במטה הכללי, שעופר וינטר לא מסוגל למלא בהצלחה?

חשוב גם לומר שהשימוש של וינטר במונח "להתיז את ראשו", שייחס לדרך שבה צריך לנהוג ראש ממשלה כלפי רמטכ"ל שלא מרצה אותו, וזאת בראיון שנתן אחרי פרישתו מצה"ל - הוא בהחלט אמירה רעה, אך בהשוואה לאמירות חמורות של "לשעברים" בשנה האחרונה, רבים מהם אלופים וגם רמטכ"לים לשעבר - דווקא בעניין הזה וינטר אינו חריג במיוחד.

בין שווינטר מתאים להיות אלוף בצה"ל ובין שלאו, הכישלון הצבאי החמור של 7 באוקטובר חייב להבהיר לכלל מקבלי ההחלטות בתחום המינויים, כי הם חייבים להיות הרבה יותר מדויקים בניתוח ההתאמה של קצינים היושבים סביב שולחן המטה הכללי, לרבות קצינים הממונים לתפקידי מפקד אוגדה, שהם בעלי פוטנציאל לתפקיד אלוף בתוך שנים ספורות. גם האמירה באשר לאי־התיישרותו של וינטר לפי הראייה האסטרטגית של המטכ"ל מחייבת הרמת גבה - לנוכח קריסתה של הקונספציה, האם לא ראוי שבמטכ"ל יהיו גם כאלה המאתגרים את התפיסה? לא בטוח שיזיקו לכך איזה וינטר או שניים.

הכישלון הצבאי של 7 באוקטובר מחייב את שר הביטחון והרמטכ"ל להיות הרבה יותר מפוקחים בהקשר להרכב המטה הכללי בצה"ל. זו לא רק סוגיה הנוגעת ליכולת המבצעית של הארגון ולבניין כוחו, אלא שאלה הנוגעת לאמון הציבור בעמוד תווך מרכזי לביטחון הלאומי של ישראל.

ד"ר אל"מ איציק רונן הוא מומחה לחברה וצבא, חבר תנועת "הביטחוניסטים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו