נתניהו | צילום: לשכת רה"מ

זו לא אחיזת עיניים: ביבי שובר את הבייס

כאשר הפער בין המציאות לתדמית גדול, "פוליטיקת התדמיות" לא עובדת. פניית הפרסה בהסכם מול חיזבאללה מנוגדת לדברי רה"מ כי אין לסמוך על הסכמים מולם

במשך שנים ארוכות קראו לו "הקוסם". האיש שברגעים הכי קשים שלו מבחינה פוליטית ידע לשלוף שפן מתוחכם ולהציל את עצמו.

האיש שיש לו תשע נשמות ונחשב לפוליטיקאי הכי מיומן ומתוחכם בפוליטיקה הישראלית. לא בכדי הוא שומר על כוחו הפוליטי ולמעשה מכהן כראש הממשלה התקופה הארוכה ביותר מאז קום המדינה אחרי בן־גוריון. זה האיש שהביא את "פוליטיקת התדמיות" מארה"ב - הרעיון שהתדמית חשובה מכל מהות, ושהאריזה של המהלך הפוליטי היא שבסופו של דבר קובעת מה שאנשים חושבים ולא המהות, ולכן מה שחשוב הוא מה שמוכרים לציבור ואיך מוכרים אותו. במציאות ביבי הוא לא קוסם.

נתניהו קנה לעצמו לאורך השנים שם של קוסם פוליטי בקרב הבייס שלו, שלא בצדק. חייבים להודות שהקסם הזה מתחיל להתפוגג

הסיבה המרכזית שביבי מצליח במשך הכי הרבה שנים היא שביבי הוא פוליטיקאי שלומד מטעויות העבר של עצמו. הוא הבין שהדבר הכי חשוב זה בסיס התמיכה שלו, מה שנקרא "הבייס". לא משנה מה הדבר הנכון לעשות, הוא תמיד יקשיב לבייס, כי הוא מהות הכל.

אבל נדמה שבשבוע האחרון, דווקא בשיא ההצלחות הצבאיות שלו במלחמת חרבות ברזל, ביבי מתחיל לשבור את התדמית שלו בקרב הבייס. הרגע המשמעותי ביותר שבו הוא התחיל לשחוק את התדמית שלו היה כשעמד במסיבת העיתונאים ביום שלישי שעבר והכריז על הסכם הפסקת האש מול חיזבאללה.

בנאום מוקלט מראש, אפולוגטי מאוד, ביבי עבר על פרטי ההסכם, כאשר רוב רובו של הנאום הוא מתרץ מדוע עליו לקבל אותו ומה היו השיקולים לפניית הפרסה שעשה. ביבי נראה כמנהיג מובל בידי האמריקנים, מובס בידי שיקולים רגעיים של "ריאל פוליטיק" ולא כמנהיג הימין האידיאולוגי. ובעיקר, לאורך כל הנאום נראה כמי שלא מאמין לעצמו.

זאת הפעם הראשונה שבה נפער סדק בין התדמית שיצר לעצמו בקרב הבייס כמנהיג חזק ששומר על האינטרסים הביטחוניים של ישראל (למרות 7 באוקטובר) לבין איך שזה נתפס בפועל על ידי קהל המצביעים.

מדוע זה קרה? הרי אפשר להגיד: הנה ראש הממשלה הוא לא רק פוליטיקאי, אלא מתנהג כמנהיג שעושה מה שטוב למדינה. הנה סוף־סוף הוא מצטייר כמדינאי. זה קרה משום שהפער ביו המציאות לתדמית גדול מדי. כאשר הפער גדול מדי, "פוליטיקת התדמיות" לא עובדת. פניית הפרסה של ביבי בהסכם מול חיזבאללה היתה גדולה מדי. עד לפני כמה חודשים אמר שאין לסמוך על הסכמים כתובים מול חיזבאללה. הוא שב וטען כי מטרת המלחמה היא להחזיר את תושבי הצפון בבטחה לביתם. והנה, כל ראשי הרשויות, ואפילו שרים מתוך הקבינט, אומרים שלא היו ממליצים לתושבים לחזור לצפון. בנאום שלו הוא הסביר במשך דקות רבות מה יקרה אם חיזבאללה יפר את ההסכם, מה שכבר קרה בפועל, בלי חזרה למלחמה מלאה.

אפילו בערוץ 14 התפתלו בכיסאותיהם המגישים והפרשנים בניסיון להסביר את המהלך התמוה. הם עושים מינואט של הצדקת המהלך עם הסתייגות. הם גם מבינים את המשמעות של הסקרים שהתפרסמו בערוץ - שרוב מובהק של הישראלים מתנגד להסכם.

לא בכדי נתניהו רץ ביום חמישי להתראיין במהדורה המרכזית של הערוץ. הוא ממזער נזקים.

נתניהו קנה לעצמו לאורך השנים שם של קוסם פוליטי בקרב הבייס שלו, שלא בצדק. חייבים להודות שהקסם הזה מתחיל להתפוגג. מה שמפוגג אותו הוא המציאות הפוליטית האובייקטיבית הקשה, מציאות שבה חייבים לקבל החלטות קשות ולא פופולריות, החלטות מדיניות שיש בהן משום פשרה, אך לא פחות מכך, ואולי יותר - אופן ההתנהלות של נתניהו. התנהלות שמפרקת את הבייס שלו.

ד"ר ניסים כץ הוא מומחה למדיה ולפוליטיקה במכללה האקדמית כנרת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו