אפשר כבר להפסיק עם האגדה על בג"ץ השכפ"ץ? זה התחיל כסלוגן שחצני־אהבלי וחסר כיסוי סטייל "הטובים לטיס והטובות לטייסים", שהנגזרת שלו היא "בזכות שופטינו האמיצים העולם לא יתעסק עם מדינת ישראל". זה משפט כל כך גרוע וחסר אחיזה במציאות - שהוא הצליח להתיישן בסוף השבוע האחרון עוד יותר מהמשפט על הטייסים, כשבית הדין בהאג הוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון.
שוב התברר שאותו בג"ץ, שאמור היה להגן עלינו מפני העולם הרע, מספק להאג תחמושת נגדנו. אחרי שנים של סירוב להרוס בתי מחבלים, התנכלות לכל בנייה ישראלית ביו"ש והסתערות כה נאורה על לוחמים שהעזו להשתמש בנשק - מה חשבתם שייצא מבית הדין בהאג, קולה?
אפשר כבר להפסיק עם האגדה על בג"ץ השכפ"ץ? כבר שנים מספרים לנו שופטי ביהמ"ש העליון ודובריהם בתקשורת, בלי שמץ של מבוכה, שישראל לא נמצאת בבידוד בינלאומי רק בזכותם. שבג"ץ הוא המגן האחרון שלנו. למה ואיך? אל תשאלו שאלות מטופשות, אתם לא משפטנים. בג"ץ שומר עליכם וזהו, תגידו תודה במקום לשאול שאלות. וככה, כמו ביטוח דירה מחברה לא מוכרת, התברר - כמו שידעו כמעט כולם - שהכל בלוף. אוויר. לא מגן אחרון, וגם לא מגן תיאורטי. ריבונו של עולם, בהאג אפילו שופט גרמני ניסה להגן על ישראל בזמן שבג"ץ ממשיך להפליל ולעקר.
אפשר כבר להשליך לבוידעם הקולקטיבי שלנו את האגדה על בג"ץ השכפ"ץ? יש משהו סמלי מאוד בכך שדווקא אנשיה של מערכת המשפט בחרו בדימוי של שכפ"ץ - אותו שריון מיושן ומסורבל, שההנחיה לגביו שזוכרים כמעט כל החיילים הוותיקים היא "זה לא באמת מגן על כלום - אבל תלבשו בכל זאת, כי ככה אמרנו".
אפשר כבר להפסיק עם האגדה על בג"ץ־שכפ"ץ? במשך כמעט שנה פעילי שמאל שרפו כבישים, אחים לנשק פוררו את צה"ל ותקפו פיזית מכוני מחקר, והכל מתוך הטענה הקדושה - שרוב העם לא האמין לה אז, ובטח לא היום - ששינוי במערכת המשפט יחליש את "כוח העמידה" שלנו בזירה הבינלאומית בגלל... עוד פלפול משפטי כלשהו שאנחנו ההדיוטות לא אמורים או צריכים להבין. והנה, מה אתם יודעים - המוטי יוגבים והאורית סטרוקים והיריב לוינים צדקו כל הזמן: בג"ץ הוא ההפך משכפ"ץ.
הוא נטל שסיכן ושמסכן חיילים בצבא שעם הזמן הפך להססן ומתגונן. כי מה יגידו העליונים? איך הם יגנו עלינו בעולם? שתי אגדות התנפצו בקול רעש גדול בסוף שבוע אחד: אגדת בג"ץ המגן והמושיע של החייל הקטן, ואגדת האצבע בסכר של אותם שועי עולם בעיני עצמם, שרק בזכותה אנחנו מוגנים משפטית.
שתי אגדות מביכות, שכולנו ידענו שהן מביכות וריקות, כסות דקה לתפיסת כוח פוליטית. ברגע האמת, כשבאמת צריך שכפ"ץ - עזבו שכפ"ץ, סתם חומה בסיסית - מתברר שיש רק שלט "כאן בונים" שמונח באותו אתר בנייה כבר שנים, ושהקבלן ברח מזמן עם הכסף.
בג"ץ אף פעם לא היה שכפ"ץ. הוא תחפושת יקרה שעולה לנו מיליארדים, ושגם עולה לנו בחיים. כעת, כשהתחפושת כבר נקרעה לגמרי, אפשר סוף־סוף לדבר על רפורמה אמיתית. אבל בבקשה, שתהיה אמיתית, ולא שכפ"ץ. טוב?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו