אבא של שבוי - שנה

כשנכנסתי שלא ברצוני לתפקיד "אבא לבן שבוי", הבנתי שהוכן לי תסריט מראש. לצאת נגד הממשלה בכל יום שבני עדיין לא בבית, ולדרוש ממנה לשלם לחמאס כל מחיר עבורו.

מהיום הראשון סירבתי להיכנס לתפקיד זה ושרטטתי קווים אחרים לתפקיד החדש, שעיקרם - על שחרור השבויים להיעשות על ידי ומתוך ניצחון על האויב.

עלינו לשדר ביטחון, אמונה בצדקת דרכנו ואורך רוח, ולהמשיך בשגרת החיים עד כמה שניתן. לא מנצחים אותנו כל כך מהר

לא מדובר באזרחים שנחטפו בידי קרטל סמים, אלא באזרחים שנלקחו תוך כדי פעולה מלחמתית - כלומר בשבויים, שבויי מלחמה - ואותם יש לשחרר בכוח, מבלי לחזק בשום אופן את הרצחנות הערבית.

מלחמתנו, שנכנסת היום לשנתה השנייה, אינה מכוונת להשבת השבויים בלבד, אלא להצלת העם כולו מידי האויב החמאסי ויתר האויבים מסביבנו. מכאן שניצחון בעזה משיג שלוש מטרות: משמיד את האויב שבא להשמידנו, מרתיע את יתר האויבים ומשיב את השבויים.

לתפיסתי, כל ממשלה בישראל רוצה להחזיר שבויים. קודם כל, כי הם אחים וצערם הוא צערה. שנית, בעקבות הרגישות הרבה הטבועה בעם ישראל מדורי־דורות לנושא השבויים, ממשלה שלא תחזיר שבויים או לא תעשה הכל כדי להשיבם לא תזכה לכהונה נוספת עם מוניטין כזה.

גם אני חושב שיש צורך במאבק, ועליו להיות תקיף ביותר. בעת מלחמה יש צורך להיאבק למען ממשלת אחדות־חירום לאומית. לא ייתכן שחלק גדול מנבחרי הציבור לא ייקח חלק באחריות הקולקטיבית כשהקולקטיב נלחם על חייו וכשאזרחים מכל המחנות עדיין בשבי.

ואם באחדות עסקינן, חובה על משפחות השבויים להיות לצידה של הממשלה במאבק מול חמאס ומול העולם הצבוע והשותק. אסור לאפשר לאויבינו להשתמש במחלוקת שבתוכנו - נגדנו. זה לא נתפס לראות משפחות נאבקות ומכפישות את הממשלה במקום את חמאס.

השבוי הוא בכלל הרעבים והצמאים ובסכנת נפשות ואסור להתעכב בשחרורו, ולכן יש לשחרר את השבויים במהירות ובכל מחיר שהאויב ישלם.

על משפחות החטופים לדרבן ולדרוש מממשלת ישראל לעשות צעדים שטרם העזה לעשות - פעולות שיגבו מחמאס מחיר שלא יסכים לשלם, כי לנוכח סירובו המתמשך לעסקה פעולות אלה הן הסיכוי היחיד להציל את השבויים. למדינת ישראל אסור להיכנע והיא גם לא צריכה להיכנע לחמאס. עליה לאלץ את חמאס להחזיר את אנשיה.

במלחמה כל צד מנסה לשבור את רוחו של הצד שכנגד. איננו יודעים מתי תסתיים וכיצד, אך הכי חשוב להיות ביחד ועם מורל גבוה מאוד. עלינו לשדר ביטחון, אמונה בצדקת דרכנו ואורך רוח, ולהמשיך בשגרת החיים עד כמה שניתן. לא מנצחים אותנו כל כך מהר.

השנה שחלפה חשפה עבורנו את עם ישראל היפה, שנלחם על חייו, על ארצו ואחד עבור האחר. השנה שחלפה הכריחה אותנו להיות ביחד, הכריחה אותנו להילחם על שלנו ולברר מה שלנו ולמה זה שלנו ולמה אנחנו כאן. ההכרח הזה להיות ביחד צריך להפוך לבחירה ולתודעה של "ניצחון מביא ביטחון", שתלך ותיבנה היטב בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה.