יש כאלה שרואים במלחמה הנוראה הזאת עונש משמיים, שניתן לנו על זה שלא השכלנו להיות מאוחדים. יש כאלה שמסבירים את הקשר בין המלחמה לבין הקרע בעם באופן לוגי, וטוענים שאויבינו ראו כמה השסע הזה מחליש אותנו ואז הנחיתו את המכה.
כך או כך, המסקנה ברורה.
התווכחנו ושנאנו, ואז פרצה המלחמה והכינו על חטא. כמה טיפשים היינו, איך לא למדנו דבר מההיסטוריה, משנאת החינם של בית שני, משריפת האסמים מתוך שנאה עיוורת, מהחורבן שבא עימה. והתפללנו להזדמנות שנייה, והיינו מאוחדים באמת, בעומק הלב, והתרגשנו מהאחדות הזאת, מהכוח שהיא נותנת לנו להילחם מול אויבינו, ומהנחמה שהיא מספקת ללב השבור שלנו.
למי אכפת אם יהיה מניין אחד נפרד באיזו שדרה? או ההפך, ש"ראש יהודי" יירדו מהעץ ויגידו את האמת: יש המון בתי כנסיות בעיר, באמת לא חסר מקום. הציבור שההפרדה חשובה לו מוזמן להתפלל בהם. כמה קשה זה, לכל הרוחות?!
ונשבענו שלא נריב עוד, לא ככה. שזה לגיטימי לחלוק זה על זה, אבל צריך להיות אחראיים, שקולים ובוגרים ולדעת לוותר. ממש כמו בגן הילדים.
הבטחנו שבשם המתים נפסיק עם השיח האלים שהוביל אותנו לעברי פי פחת, ונקשיב גם לצד השני. שלא נלבה מחלוקות. שלא נשרוף את הבית. שום עיקרון לא שווה את זה. וזכרנו את העוקד, הנעקד והמזבח.
אבל זה היה מזמן.
בינתיים הספקנו לשכוח שהחטא הנורא שהוביל לעונשו הזוועתי (כגודל החטא כך גודל העונש, ומי שמאמין באלוהים יכול לסדר את העולם שהתמוטט סביב זה, שמדובר בהורה אחראי שמחנך את צאן מרעיתו ומעניש אותו באופן פרופורציונלי למעשיו).
והיום, כשאני שומעת בחדשות ש"עיריית תל אביב דחתה את הצעת הפשרה בדבר תפילה בהפרדה במרחב הציבורי שמבקש ארגון 'ראש יהודי'", אני בוכה. באמת?! באמת?! אנחנו שוב שם, באותו ויכוח מטומטם, למרות כל מה שעברנו? מי אתם, אנשי עיריית תל אביב, שמתבצרים בעמדתכם לא לאפשר תפילות נפרדות? מי אתם, אנשי "ראש יהודי", שמתעקשים שהן יקרו במרחב הציבורי של העיר הכי חילונית בארץ? מי אתם, שמבזים ככה את זכר הנופלים, שבזים להזדמנות המדהימה שניתנה לנו לחזור בתשובה? מה לא הבנתם בפעם הראשונה?
אז תקשיבו טוב־טוב, חבורת יהירים שמתבצרים בעמדותיכם הטיפשיות. כן, כן, משני הצדדים. אף אחד מכם לא מחזיק את תיק האמת בעולם, למרות שאתם משוכנעים שכן.
אני מוכנה לשים את ראשי שלא יקרה שום דבר רע אם תוותרו. ההפך, יקרה משהו טוב. ואני מצטערת שאני מדברת אליכם כמו אל ילדים בגן טרום־חובה, אבל מישהו מכם חייב להיות הבוגר ולוותר. למי אכפת אם יהיה מניין אחד נפרד באיזו שדרה? או ההפך, ש"ראש יהודי" יירדו מהעץ ויגידו את האמת: יש המון בתי כנסיות בעיר, באמת לא חסר מקום. הציבור שההפרדה חשובה לו מוזמן להתפלל בהם. כמה קשה זה, לכל הרוחות?!
כי אתם יודעים, כל הסיסמאות של "כוחנו באחדותנו" ו"ביחד ננצח" הן אמיתיות. ועם ישראל מאמין בהן, ובצדק. הוא לא יסלח לכל מבעירי האסמים שעושים את זה בגלל אגו או אלקטורט, כי הם אלה שמטביעים את הספינה על יושביה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו