מתקפת המנע של חיל האוויר בשבוע שעבר על עמדות חיזבאללה מדרום לליטני לא מנעה את המשך הירי הבלתי פוסק אל יישובי הצפון, וגם לא הותירה הרוגים בשורותיו של ארגון הטרור. אבל היא סדקה את תדמיתו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, בתור דובר אמת שראוי להקשיב לו בכל פעם שבה הוא מאיים על ישראל - תדמית שהוא בנה לעצמו לאורך השנים בסיועה של התקשורת הישראלית.
בתדמית זו אף פעם לא היה ממש, אבל הפעם היא התנפצה ברעש גדול כשהתברר שאין ממש גם בסיפורי המעשיות שלו, שלפיהם אנשיו תקפו ופגעו בבסיסי מודיעין במרכז הארץ. ההר הוליד עכבר, ובעצם תרנגול, שהפך לסימן ההיכר של נסראללה ברשתות החברתיות בלבנון וברחבי כל העולם הערבי, שחיכה כבר זמן רב לבוא איתו חשבון.
חיזבאללה מצמץ ראשון, בכך אין כל ספק. הרי מטון מאיים ומהבטחות רהב לנקום את חיסולו של רמטכ"ל הארגון, פואד שוכר, עברנו לתירוצים דחוקים בדבר רצונו למנוע הידרדרות למלחמה כוללת, כאילו הפך נסראללה לרודף שלום. אבל זה בעצם מה שנותר לו לעשות לאחר שישראל הקדימה ותקפה אותו, לאחר שאיראן הותירה אותו לבדו והבהירה שלא תפעל בעצמה נגד ישראל, ולאחר שארה"ב ריכזה כוח צבאי חסר תקדים לחופי הים התיכון.
כישלונו של חיזבאללה להגיב בעוצמה על חיסול מספר 2 שלו מעיד על עמדת החולשה שבה מצוי כיום נסראללה, ומהווה משום הישג לישראל. אבל הישג לא מהווה ניצחון או הכרעה במלחמה, שלצערנו עודנה רחוקה מסיומה. אחרי הכל, למרות ההצהרות הרמות, בישראל לא מדובר בחזרה על מכת הפתיחה של מלחמת ששת הימים, שבה צה"ל הפתיע את האויב, השמיד את חילות האוויר שלו, היכה בצבאותיו שנערכו להתקיף אותנו והשתלט על סיני, על יהודה ושומרון ועל רמת הגולן.
הפעם היתה זו תקיפה טקטית מוגבלת של מטרות אויב מדרום לנהר הליטני, שלא הותירה הרוגים בשורותיו של חיזבאללה, ושלכל היותר הפחיתה מעוצמתם של מטחי הטילים שלו לעבר צפון הארץ - אלא שאלו שבו והתחדשו כבר ביום שלמחרת.
המסר של ארגון הטרור חיזבאללה הוא ללא ספק מסר של חולשה, מסר שלפיו הוא מורתע ולא מעוניין במלחמה כוללת. אבל זהו בדיוק גם המסר של ישראל - מסר שלפיו היא מעוניינת ברגיעה ודבקה בשגרה של העימות המדמם והמוגבל המתנהל לאורכו של קו הגבול. וכך, אם חיזבאללה מצמץ ראשון - ישראל מיהרה למצמץ מייד אחריו.
מדוע אין מאה מטוסי קרב של חיל האוויר שתוקפים מדי יום עמדות של האויב - וגם של צבא לבנון, המשתף פעולה עם חיזבאללה - מדרום לנהר הליטני? הרי תקיפות כאלה לא יביאו למלחמה כוללת, והן חלק מכללי המשחק שקיבלנו על עצמנו, שלא בחוכמה, המגבילים את העימות לצפון המופקר - שנראה שעליו ויתרה ישראל זה מכבר.
כישלונו של חיזבאללה להגיב בעוצמה על חיסול מספר 2 שלו מעיד על עמדת החולשה שבה מצוי כיום נסראללה, ומהווה משום הישג לישראל. אבל הישג לא מהווה ניצחון או הכרעה במלחמה, שלצערנו עודנה רחוקה מסיומה
אולי לממשלה יש תוכנית פעולה עלומה להתמקד בהכרעת חמאס בעזה ובנטרול האיום שמציב בפנינו הטרור ביו"ש. הלוואי, אף שמהלכים צבאיים לא יובילו לדבר אם הם לא מלווים בהכרעות מדיניות, שמהן הממשלה בורחת כמו מאש - כיבוש הרצועה או פתרון אחר לגבי עתידה. מה שברור הוא שהבעיה לא תיפתר מעצמה, ושבמוקדם או במאוחר נגיע להכרעה גם בלבנון, בהנחה שאנו עדיין נחושים להשיב את תושבי הצפון לבתיהם.
מה שהתחיל כתקריות גבול והפך למלחמת התשה מדממת, שבה ישראל היא המגיבה ולעולם לא היוזמת, לא יסתיים בהסכם מדיני, וגם פעולה מוגבלת לא תעזור. רצוי לאמץ את המשוואה "דין הגליל כדין גלילות" ולפעול לפיה - עובדה שחיזבאללה הוא שמצמץ ראשון כשתקפנו אותו בדרום לבנון - ובעיקר יש להיערך לעימות הכולל כשיבוא, ולקבוע את יעדיו: הסרת האיום של חיזבאללה, לוחמיו וטיליו על ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו