בפנינו שיעור במגבלות הכוח.
בשביתה הצפויה לשבש את פתיחת שנת הלימודים בחטיבות הביניים והתיכונים יש אשם אחד בלבד:
ארגון המורים בראשותו של רן ארז.
ארגון המורים בראשותו של רן ארז לא מבקש תוספות שכר לעובדי ההוראה, אלא נאבק לשמר את שליטתו המופרזת באופן ההעסקה של המורים.
הכוח העודף של הארגונים הוא אחד המכשולים העיקריים בניסיונות לשפר את מערכת החינוך הישראלית. הוא רע לא רק למערכת ולתלמידים, אלא גם למורים עצמם, משום שארגוני המורים מגינים בעיקר על המורים הגרועים
החלשת הכוח שיש לו להגן על מורים גרועים תעשה רק טוב למערכת החינוך הישראלית.
גם בשנים כסדרן סאגת האיומים בשביתה רגע לפני היום הראשון בספטמבר מותחת את העצבים של כולם, והשנה, כשאנחנו בימים מאתגרים ממילא, המתח הזה מיותר לחלוטין.
ומי שאחראי לכך הוא אך ורק רן ארז.
אילו ארגוני המורים היו נלחמים להעלות את שכרם של עובדות ההוראה ועובדי ההוראה - הייתי ללא ספק בעדם.
השכר הנוכחי של המורים שוחק את מקצוע ההוראה, הופך אותו ללא אטרקטיבי, ולכן המחסור במורים הולך ומחמיר, בעוד מנהלי בתי הספר מתקשים לאייש את המשרות הפנויות ומתפשרים על איכות המתקבלים.
אני תומך בכל העלאת שכר אפשרית, כי ללא תיקון מעמיק בשכר המורים לא נצליח להביא למערכת החינוך את אלה שאנו רוצים לראות בכיתות של ילדינו ולבסס מערכת חינוך איכותית.
אלא שהוויכוח הפעם בין האוצר לבין ארגון המורים אינו על גובה שכרם של המורות והמורים.
את תוספות השכר סיכמו הצדדים כבר בשנה שעברה, במשא ומתן שהסתיים רגע אחד לפני פתיחת שנת הלימודים.
כעת נותר ויכוח אחד בלבד: אופן העסקת המורים. משרד האוצר תומך בהעסקה ישירה של מורים ומנהלים, שבמסגרתה הם יוכלו לקבל שכר גבוה יותר, ומנגד גם ניתן יהיה לפטר אותם ביתר קלות.
ארגון המורים, מצידו, מתנגד למהלך בטענה שהאוצר מנסה לפגוע בעבודה המאורגנת.
ארגוני המורים קמו במטרה לטפל בחולשתו של המורה הבודד מול המעסיק החזק, וטוב שכך.
אלא שהכוח שהם צברו חרג מכל פרופורציה, ולא מאפשר להוציא מהמערכת את המורים הלא טובים.
הליך פיטוריו של מורה אורך כ־300 יום, ולכן מפוטרים מדי שנה בישראל מורים בודדים בלבד, בדרך כלל פחות מחמישה מכלל המורים במערכת.
סקירה שפרסם הממונה על השכר באוצר מראה כי "בישראל תהליך הפיטורים בעקבות אי־התאמה הינו מהמורכבים ומהארוכים בעולם".
הכוח העודף של הארגונים הוא אחד המכשולים העיקריים בניסיונות לשפר את מערכת החינוך הישראלית. הוא רע לא רק למערכת ולתלמידים, אלא גם למורים עצמם, משום שארגוני המורים מגינים בעיקר על המורים הגרועים.
דווקא המורים הטובים מפסידים, כשאינם יכולים לקבל תוספות שכר עבור מצוינות ותוצאות, וכשאין אפשרות לתגמל את המורים המלמדים מקצועות שבהם יש מחסור חריף יותר, כמו אנגלית, מדעים או לשון.
המנהלות והמנהלים, גם הם חברי ארגון המורים, היו דווקא שמחים להרחיב את הגמישות בהעסקת המורים. אלא שיש הרבה יותר מורים ממנהלים, ולכן בוחר הארגון להגן על המורים ולהקשות על המנהלים.
כבר שנה שרן ארז מוביל עיצומים המאמללים את תלמידי התיכונים, וכעת הוא מאיים בשביתה כוללת.
מרגע שפוצץ את ההסכמות שהושגו ערב פתיחת שנת הלימודים החולפת, נוצרה דינמיקה של הסלמה ברטוריקה בין שני הצדדים.
רן ארז צריך לרדת מהעץ, לחזור להסכמות שהושגו לפני שנה, ולאפשר להכניס מעט יותר גמישות לצורת ההעסקה של המורים. כך נוכל לחסוך את הלחצים לגבי פתיחת שנת הלימודים החדשה, שהפעם מיותרים לגמרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו