הקרב על המיליון: מזרחים והליכוד

"בעיניי, אם הימין רוצה לנצח הוא צריך לדבר למיליון המזרחים הליכודיים, המזרחים, המסורתיים", אמר בכנס חזון המחנה הלאומי עומר רחמים, מנכ"ל מועצת יש"ע.

הקרב על המיליון הוא אולי הקרב החשוב ביותר על דמות הימין הישראלי. מתוך כ־20 דוברים בכנס הימין, כולם דיברו על הגוש האמוני, ארץ ישראל השלמה והתיישבות יהודית בעזה. רק דוברת אחת הזכירה את "המזרחים": ללי דרעי, אמו של סעדיה שנפל ברצועה. אחרי ההתנתקות, סיפרה, מועצת יש"ע רצתה "להתנחל בלבבות" ושלחה מתיישבים מיו"ש לעשות שבת באופקים. "אופקים קיבלו אותנו בהערצה, ראו בנו את המיישמים של התורה שעליה הם גדלו", סיפרה. בלוח הזמנים היתה "קבלת שבת בנוסח קרליבך בחניון ליד העיירה", דרעי פורצת בצחוק. יש בתי כנסת באופקים, הסבירה, אבל מועצת יש"ע רצתה להתחבר לעם. "הרוב הליכודי איתנו, אבל אנחנו לא מספיק מעריכים אותו. גם הציונות הדתית וגם חלק גדול מהימין לא מספיק מעריכים את אופקים ושדרות".

העליונות היהודית שמפגינים הדתיים והמתנחלים אל מול המסורתיים, אינה חדשה. הקרב על המזרחים הליכודניקים של המחנה האמוני מתקיים שנים. השרה גמליאל אמרה בראיון לא מזמן: "בשנים האחרונות הליכוד עבר תהפוכות - יש כאלה שבאו מהציונות הדתית או מש"ס שלא גדלו על דרכי ז'בוטינסקי. מי שבאים להיות חלק מהתנועה - שילמדו עליה, אחרת זה יוצר התנהלות לא מתואמת". מבחינה אידיאולוגית, המזרחים הפסידו את הליכוד למתנחלים, לדתיים, לקבליסטים, לנאמני הר הבית ולחרד"לים.

המנהיג הבלתי מעורער של המזרחים בליכוד הוא אחד, בנימין נתניהו, היריב לשעבר של מחנה דוד לוי. בכל צומת הכרעה נתניהו מעדיף דתיים ומתנחלים על פני מזרחים. אפילו בקרב על שופטי העליון הדגיש לוין שחשוב יותר שיהיו שופטים שמרנים מאשר מזרחים. רוב השופטים שמונו בממשלות נתניהו הם אשכנזים.

"הליכוד נלקח בשבי על ידי הקיצונים מהמפלגות. בסוף הם יהרגו את המפלגה", נזעק חיים ביבס, הדמות החזקה בקרב ראשי הערים המזרחיות שמייצגות את הבייס הליכודי. תגובת נתניהו לא איחרה לבוא. "ההדחה של ביבס הושלמה. זה הסרוג שיחליף אותו", קראה הכותרת באתר "סרוגים" בהציגה את הדחת ביבס מראשות הוועדה המוניציפלית בליכוד והחלפתו בחובש כיפה.

מי הם הקיצונים שהשתלטו על הליכוד, שלא גדלו על ז'בוטינסקי והתנהלותם בעייתית? קרעי ובוארון הם דוגמאות מפתח. שניהם הדוברים התורניים (תרתי משמע) הנאמנים ביותר לנתניהו. קרעי הוא נציג הרב מאזוז - רב חרדי מזרחי קיצוני, הדוגל בסקילת להט"בים, מתנגד לשירות נשים בצבא ומשווה נשים למכונות כביסה; זה לא פוסל 15 ח"כים מהליכוד, ובהם גמליאל, לבקש את ברכתו לפני הפריימריז. קרעי פוקד לליכוד "לחיזוק מטרות הציבור התורני לאומי". למה לא בש"ס? קרעי מסביר: "אחד כמוני בליכוד יכול לשנות את נתיב הספינה הרבה יותר מאשר מפלגה דתית שלמה. זה קל יותר כשזה לא בא ממפלגת נישה שנתפסת כסחטנית". לא פחות קיצוני הוא בוארון, הלוחם נגד ההתנתקות, שמפעל חייו הוא תנועת החזרה בתשובה למסורתיים: המסורתיות לא חזקה מספיק, ולכן יש להפכם לחרד"לים. בנשיאות תנועתו - הרב שמואל אליהו, אבי הח"כ עמיחי אליהו מעוצמה יהודית, והרב אבינר מהרבנים הלאומנים־קיצונים בישיבות הקו של הרב טאו, שבעצמו פוקד לליכוד, ונתניהו מינה את שלוחו, אבי מעוז, לשר במשרד רה"מ.

"הליכוד נלקח בשבי על ידי הקיצונים מהמפלגות. בסוף הם יהרגו את המפלגה", נזעק חיים ביבס, הדמות החזקה בקרב ראשי הערים המזרחיות שמייצגות את הבייס הליכודי. תגובת נתניהו לא איחרה לבוא. "ההדחה של ביבס הושלמה

כאשר נשאל מנכ"ל יש"ע מהו היעד לעשור הקרוב, ענה: מיליון מתיישבים ביו"ש. הקרב על המסורתיים בעיני המתנחלים, החרד"לים והביביסטים, הוא קרב למען נאמנות - למנהיג או לאג'נדה המתנחלית-אמונית. לכן בסקרי עומק בימין, הציבור הגדול ביותר שהצביע תמיד לליכוד וינטוש אותו הוא הציבור המזרחי־מסורתי, שביטחון ישראל ותפיסה לאומית־ליברלית הם ערכיו המרכזיים.