להקדים תרופה לקונספציה - מול חיזבאללה

ב־1932 התקיים מפקד האוכלוסין האחרון בלבנון. החשש בארץ הארזים הוא שפרסום רשמי של מפקד נוסף יוכיח שחל שינוי משמעותי במאזן הדמוגרפי, מוסלמים לעומת נוצרים, ועדכון מספרם של השיעים יוביל למלחמת אזרחים. שהרי בחסות העוצמה הדמוגרפית תתבע כל אחת מהעדות את הכוח הפוליטי לעצמה. ואולם מבט מהיר בזירה הפוליטית בלבנון בשני העשורים האחרונים מראה לנו שידם של השיעים, בדגש על חיזבאללה, על העליונה.

אין ישראלי שלא שמע על רובע הדאחייה, הפרוור השיעי המפורסם שמדרום לבירה ביירות, אולם רוב האוכלוסייה השיעית בלבנון מרוכזת בדרום לבנון ובנבטייה, דהיינו - מהגבול עם ישראל וצפונה לצידון. אלו אזורים שבהם השיעים ידועים בתמיכתם החזקה בחיזבאללה. ההערכות לגבי אומדן האוכלוסייה השיעית בלבנון משתנות, אבל ניתן לשער כי העדה מהווה 30%-25% מהאוכלוסייה הלבנונית. כלומר, כ־1.5 מיליון בני אדם מתוך כ־5.4 מיליון נפש.

כל דיון על הסגת חיזבאללה אל מעבר לליטני, ועוד בהסכמה, הוא דיון סרק מגוחך. אם עובדי אונר"א או רופאים ופקידים בביה"ח שיפא היו שותפים לטבח 7 באוקטובר, אם אזרחים בעזה מחזיקים בבתיהם חטופים תמורת תשלום, אז מה נגיד על האוכלוסייה השיעית הקנאית והנאמנה לחיזבאללה בדרום לבנון?

המספרים הללו חשובים משום שכאשר נשמעים הקולות בישראל שמבקשים ליצור הסדרה בלבנון, מהלך מדיני שבו חיזבאללה יסיג את כוחותיו אל מעבר לליטני, עולה השאלה: לאן תלך האוכלוסייה השיעית הזו? איזה מנגנון פיקוח יאכוף את ההסדרה? אילו סמכויות יעמדו לרשותו?

קיים כבר כוח פיקוח - יוניפי"ל, כוח האו"ם הזמני בלבנון, שאמון על שמירת השלום במרחב שבין הליטני לגבול ישראל. יוניפי"ל הוקם לאחר מבצע ליטני ב־1978, מתוקף החלטות 425 ו־426 של מועצת הביטחון. עד מהרה התברר שבדרום לבנון הוא שימש בעיקר תפאורה, משום שהיה חסר יכולת פעולה או אכיפה משמעותית. וכך, במשך שנים יכלו ארגוני טרור פלשתיניים, לצד חיזבאללה השיעי־לבנוני, לפעול בדרום לבנון נגד ישראל, להתעצם ולהתפשט במרחב מבלי שיוניפי"ל יכול היה לעצור אותם.

המצב לא השתנה מול חיזבאללה גם אחרי מלחמת לבנון השנייה (2006) ואישור החלטה 1701 במועצת הביטחון. יוניפי"ל המשודרג אמור היה לסייע לממשלת לבנון "לשלוט בכל אדמותיה", כדי להבטיח שהאזור "לא ישמש לפעולות התקפיות" ולהגן על אוכלוסייה אזרחית. ואולם זה לא מנע מחיזבאללה לאגור 160 אלף טילים ורקטות, להחביא את חלקם בכפרים ובעיירות בקרבת הגבול, להקים מוצבים ועמדות במרחק מטרים ספורים מאלה הישראליים, להציב אוהלים בשטח ישראל ולחפור שש מנהרות התקפיות (אחת מהן נחצבה מתוך בית בכפר כילא) שחצו את הגבול מלבנון לישראל, והיו אמורות לשמש את חיזבאללה במסגרת תוכנית הפלישה לגליל.

כל העוצמה הזו נבנתה בתוך אוכלוסייה אזרחית ובתמיכתה. יתרה מזו, חיזבאללה לא מתפקד רק על תקן צבאי או פוליטי. באמצעות אגודות וארגונים, דוגמת "אגודת ג'יהאד הבינוי", שהוקמה ב־1988 בסיוע איראני, חיזבאללה מפעיל מערכת רחבה של מוסדות חינוך, רווחה, בריאות, תקשורת, בנקאות, בינוי, תעשייה וחקלאות. דהיינו, הארגון מוטמע חזק מאוד באוכלוסייה הלבנונית, קל וחומר בדרום לבנון, שם הוא מקיים "מדינה בתוך מדינה". ומכאן שכל דיון על הסגת חיזבאללה אל מעבר לליטני, ועוד בהסכמה, הוא דיון סרק מגוחך. אם עובדי אונר"א או רופאים ופקידים בביה"ח שיפא היו שותפים לטבח 7 באוקטובר, אם אזרחים בעזה מחזיקים בבתיהם חטופים תמורת תשלום, אז מה נגיד על האוכלוסייה השיעית הקנאית והנאמנה לחיזבאללה בדרום לבנון?

כל הסדר מדיני עם ממשלת לבנון (ובשתיקה גם מצד חיזבאללה) הדומה להחלטה 1701, גם אם יכלול ערבויות בינלאומיות, רק ידחה את הקץ. חיזבאללה ימשיך להתעצם ואף יפיק לקחים, ישכלל את דרכי פעילותו וינסה לתת מענה לכשליו מהמלחמה הנוכחית בסיבוב הלחימה הבא. ישראל צריכה לחשב מסלול מחדש ולשבור את קונספציית ההסדרה מול חיזבאללה.