עושים שלום בבית: לקחי החורבן

המילה "אחדות" נשמעת שחוקה לרבים מאיתנו, אך היא ספינת הצלה לקיומה של המדינה • עלינו להיות ראויים להקרבה, ולא לחזור לאירועי יום כיפור 2023 בכיכר

חסימת כבישים בעקבות ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, צילום: אריאל שליט

ערב תשעה באב אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם מציאות עכשווית דומה. אויב חיצוני היכה בנו מכה קשה מנשוא וממשיך לאיים על הבית שלנו, אך האיום הגדול יותר על קיומנו, כך מלמדת ההיסטוריה, הוא הפילוג המאיים לפורר לא רק את החברה הישראלית, אלא גם את הקשרים ומערכות ההגנה שטווינו במשך שנים כלפי חוץ, ובהם הקשרים של ישראל עם בעלות בריתה, ובראשן ארה"ב.

ארגוני הטרור צפו בשסעים הפנימיים בחברה שלנו טרום 7 באוקטובר וזיהו את החולשה הביטחונית שהפילוג הזה יצר. הכאב, כדרכו של אבל, גרם לנו להתלכדות זמנית מייד לאחר מכן, אך הסדקים חזרו, והנה אנחנו שוב מפולגים. הבעיה מחמירה כאשר "הכביסה המלוכלכת" שלנו משודרת החוצה. העולם צופה - לא רק אויבינו שמחפשים את נקודות החולשה, אלא גם בעלות בריתנו. 

קרע פנימי לא מוסיף לנו נקודות זכות ולא מבשר טובות. למסתכל מהצד לא משנה אם הסיבה היא פוליטית, ערכית או רעיונית. ואתם יודעים לבד מה הפתרון לתרחישי האימה האלה

מי שקורא קצת את המפה הבינלאומית מבין שאנחנו נמצאים בזמן קריטי של הכרעות. המעצמות שוקלות את צעדיהן בימים אלה ושואלות את עצמן אם להמשיך לתמוך בנו או לעבור צד. וכבר ראינו מי מהן שהתהפכו ובחרו לעמוד מנגד. הקרע הפוליטי בישראל לא מחמיא לנו. הוא משדר חולשה, חוסר יציבות והתנהלות בלתי צפויה.

כמי שחיה על הקו בין ישראל לארה"ב, אני יכולה להגיד עם יד כבדה על הלב, שגם בעלת בריתנו היציבה והטובה לא מעלימה עין מהאנדרלמוסיה הכללית, והרושם הזה מדאיג אותי באופן אישי. אני מודאגת מהיום שבו ארה"ב הגדולה תתחיל לשקול את יחסיה איתנו, שהיא תפסיק להאמין שיש איתנו עתיד - ואנחנו רואים שזה כבר קורה במפלגה הדמוקרטית לאורך השנים. גם מי שמעדיף לטמון את ראשו בחול וחושב שעל העולם להתעסק בשלו ולהשאיר אותנו לשלנו, ייאלץ ביום מן הימים להבין שבמקרה של מלחמה מרובת חזיתות - ישראל תהיה חייבת את בעלות בריתה לצידה.

איך שלא תסתכלו על זה, קרע פנימי לא מוסיף לנו נקודות זכות ולא מבשר טובות. למסתכל מהצד לא משנה אם הסיבה היא פוליטית, ערכית או רעיונית. ואתם יודעים לבד מה הפתרון לתרחישי האימה האלה. המילה "אחדות" כבר נשמעת שחוקה לרבים מאיתנו, אך היום היא רלוונטית מתמיד - לא רק כרעיון, אלא כדרך פעולה, כספינת הצלה לקיומה של המדינה כלקח מהעבר.

אם יש דוגמה יפה לזניחת המחלוקות למען מטרה משותפת גדולה, היא בהסתכלות על הלוחמים שלנו. בשדה הקרב אין צדדים. כולם מקריבים עצמם ופועלים יחד למען אותה המטרה. עלינו להיות ראויים להקרבה שלהם ולא לחזור לאירועי יום כיפור 2023 בכיכר.

מילים יוצרות מציאות ושינוי מתחילים במעשים, ולכל אחד מאיתנו יש חלק ואחריות בעניין. תשעה באב חייב להזכיר לנו שאין ערובה לריבונות יהודית על אדמת ישראל. היציבות שלנו תלויה באחדותנו, רק כך נוכל לעמוד מול האתגרים ולהבטיח את עתידנו כמדינה וכעם.

אנחנו חייבים ללמוד מהעבר. שלא נאבד גם את הבית השלישי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר