אתחיל דווקא מהסוף: אנחנו נשארים בגולן. קמים מוקדם בבוקר ויוצאים אל השדות, אל העבודה. ההכנות לפתיחת שנת הלימודים בעיצומן, התלמידים מתרגשים, צוותי החינוך נערכים. שגרת החיים נמשכת. זה החוסן שלנו, זהו חוסנה של מדינת ישראל.
ארגון טרור שאין לו מדינה ושהוא זרוע תמנון של איראן לא ינהל את סדר היום שלנו. יותר מתשעה חודשים של מלחמה בדרום ובצפון החזירו אותנו להבנה שההתיישבות בגבולות הארץ היא לא רק הגשמת הציונות - היא נכס אסטרטגי לקיומנו הלאומי כאן בארץ.
יותר מתשעה חודשים של מלחמה. אזעקות, פגיעות ישירות, שריפות בשדות. אסור לממשלה לקבל בשוויון נפש את המציאות הזו. המצב הזה, שיורים עלינו פעם אחר פעם, צריך להיות מוכרע בידי הממשלה. מוכרע
האסון הגדול שקרה לנו במג'דל שמס בשבת האחרונה הוא לא מקרי, והוא לא תקלה מבצעית - הוא תוצאה ישירה של נסיגת ערכים לאומית, של מדיניות הכלה בלתי נתפסת. איך אפשרנו לילדים להירצח במשחק כדורגל? זהו כאב בלתי נתפס. מותם של 12 ילדות וילדים במגרש כדורגל לא יכול להיות עוד נקודה בזמן של המלחמה הזו. מותם של נועה וניר ברנס ז"ל, שנרצחו בפגיעה ישירה והותירו אחריהם שלושה ילדים, לא יכול להיות לשווא. את אותו החוסן שמפגינים תושבי הגולן, אני מצפה מממשלת ישראל שתפגין מול אויבינו. אחרי יותר מתשעה חודשים דרושה הכרעה, כזו שתאפשר לנו לחזור לשגרת החיים בגולן. שגרה של תיירות, טיולים, חופש גדול בלי דאגות. בלי לחפש בעיניים מרחב מוגן.
תושבי הגולן מחזיקים את הגבול עבור מדינת ישראל. החוזה הישראלי הוא פשוט - הצבא יהיה כאן איתנו בהגנה ובהתקפה. לא נהיה "עוטף" של שום דבר. הגולן נטוע בשורשים של ההיסטוריה היהודית העתיקה, והוא אבן דרך בהתיישבות אחרי מלחמת ששת הימים. כמעט 60 שנה אחרי המלחמה ההיא, אני לא מוכן לחיות במגרש המשחקים של חיזבאללה. אני לא מוכן שמשפחות יקברו עוד הורים, ילדים וילדות, ושלא יהיה מענה מבצעי, מדיני ואסטרטגי לרמת הגולן ולצפון כולו.
כסגן־אלוף במילואים, אני לוחם ומפקד בצה"ל כבר 25 שנה. מלחמה היא לא הבחירה הראשונה של לוחמים, אבל יוזמה, אומץ ותעוזה, ומעל הכל - ההגנה על המדינה ועל החיים בה - הם המשימה שגדלנו עליה, ושגידלנו לאורה דורות של לוחמים.
יותר מתשעה חודשים של מלחמה. אזעקות, פגיעות ישירות, שריפות בשדות. אסור לממשלה לקבל בשוויון נפש את המציאות הזו. המצב הזה, שיורים עלינו פעם אחר פעם, צריך להיות מוכרע בידי הממשלה. מוכרע.
ההישגים המדהימים של צה"ל ושל זרועות הביטחון, חיסול רבי־מרצחים הרחק מגבולותינו בתחכום ובדיוק, הם ההוכחה שכשמדינת ישראל מחליטה - היא יודעת להביא הישגים יוצאי דופן. אבל זה לא הזמן לעצור, אלא להתקדם ולהפוך הצלחה טקטית לניצחון אסטרטגי. להכרעה, להרתעה ולהשבת הביטחון.
אנחנו חזקים. גם בתוך הכאב הגדול לא ניתן לאויב, ולו לרגע, את תחושת הניצחון. לא ניכנע. לא נישבר. החוסן הקהילתי בגולן רב, וזו המשימה הלאומית שלנו. זו המשימה הלאומית של מדינת ישראל. הגיע הזמן שהממשלה והצבא יסירו את החרפה מעל הצפון וישיבו את הכבוד הלאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו