עשר שנים ועוד שנה

עשר שנים ועוד שנה מוחזקים אזרחים ישראלים בעזה. עשר שנים מאז נחטפו גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין במבצע "צוק איתן", ומאז אברה מנגיסטו נכנס לעזה. שנה אחר כך הישאם שעבאן נכנס לרצועה ומאז נעלמו עקבותיהם. וכמעט שנה עברה מאז נחטפו 250 מתושבי יישובי העוטף ומהנובה, חיילים ותצפיתניות, שהיו במוצבים. כמחציתם הוחזרו בחיים, במסגרת הסכמים עם חמאס. מעטים חולצו בחיים במבצעים צבאיים. חולצו גם גופות. והימים נוקפים, והנותרים מאחור לא רואים קרן שמש. נתונים לחסדיהן של חיות אדם צמאות דם.

גם משפחות החטופים שבויות. שבויות במאבקן, בצערן, בחוסר האונים שלהם. הן שבויות בידי ממשלה שלא ממהרת לסגור הסכם, ומגלה קשיחות הן מול חמאס והן מול המשפחות שחייהן הפכו לגיהינום. וראש הממשלה בנימין נתניהו מתחייב בראיונות באנגלית ואחד בעברית, שיעשה הכל להשיב את כולם הביתה. אם מה שהוא עושה נקרא "הכל", איני יודעת היכן זה ייגמר.

בינתיים, אחת לשבוע-שבועיים, מעדכן דובר צה"ל שעוד חטוף או שניים ולעיתים שלושה שהיו בחיים, מוגדרים מעתה כחללים. מתו שם. והלב נשבר לשמוע את האב, ששני בניו שבויים בידי חמאס, מדבר על געגועיו לבניו, על החששות שמא ייהרגו מההפצצות של צה"ל. והאם שחוששת שלעולם לא תחבק עוד את בנה ושאולי לעולם גם לא יהיה לה קבר לעלות אליו ולהניח פרח. "והבן שלי יהיה עוד רון ארד, שאיש לא יודע מה עלה בגורלו". הבטן מתהפכת רק מלחשוב על ילדי משפחת ביבס, על הג'ינג'י הקטן שאת שנת חייו הראשונה ציין בשבי. על אמם חסרת האונים ואביהם שחטוף בעזה, שמנותק מהם ושנשמתו ודאי קרועה מחשש ומפחד לגורלם.

ואתמול פורסם שיש סרטונים שבהם נראים אנשי חמאס מענים חטופים ישראלים. בעיתון הבריטי "טלגרף" נמסר שהסרטונים הועברו גם לשר איתמר בן גביר, כדי להפעיל עליו לחץ, שיקל בתנאי כליאתם של אנשי חמאס בבתי הסוהר בישראל. השר בן גביר הכחיש שהגיעו אליו סרטונים כאלו ואמר: "עם חמאס צריך לדבר רק דרך כוונות".

זה סוד גלוי שבן גביר וחברי מפלגתו, וסמוטריץ' וחברי מפלגתו, מתנגדים לעסקה לשחרור החטופים בתנאיה הנוכחיים, ומאיימים בפירוק הקואליציה אם תיחתם עסקה. זו כנראה אחת הסיבות שתנאי ישראל לעסקה הוקשחו. ובכל פעם המשך המו"מ מתעכב מסיבות שונות. נשאלת השאלה מה נתניהו רוצה יותר - עסקה או המשך שלטונו.

הבטן מתהפכת רק מלחשוב על ילדי משפחת ביבס, על הג'ינג'י הקטן שאת שנת חייו הראשונה ציין בשבי. על אמם חסרת האונים ואביהם שחטוף בעזה, שמנותק מהם ושנשמתו ודאי קרועה מחשש ומפחד לגורלם

ההתנהלות מדאיגה. נתניהו הרי יודע שסמוטריץ' ובן גביר הם בעצם נמרים של נייר. אין להם באמת עם מי ללכת ואף אחד לא מחכה להם בזרועות פתוחות לקבל אותם לקואליציה חלופית. המסקנה המתבקשת, אם כך, שראש ממשלתנו נעול על מטרה אחת - לשמר את הקואליציה זמן ארוך ככל האפשר. ובינתיים עובר הזמן, נואמים בארה"ב, מצטלמים, מפעילים את הצבא ועולים בסקרים. לצערי, החזרת אהדת הציבור זו המטרה העליונה. הפרימט העליון.

את החטופים חובה להחזיר מייד, כדי לאפשר לחברה הישראלית להתחיל בתהליך ריפוי. ואם זה גם יועיל לביבי בסקרים, שייהנה.