כאילו לא למדנו דבר

קיימות כמה תופעות שבאופן אוטומטי מדליקות אצלי נורות אדומות.

אחת מהן היא "קונצנזוס של ראשי מערכת הביטחון", השנייה היא "עמדה נחרצת" של הקונצנזוס. השבוע פורסמה ידיעה כזו, כחלק מהלחץ על ראש הממשלה לקבל את עסקת החטופים במתכונתה הנוכחית. הידיעה כללה את שני המרכיבים הבעייתיים האלה. "כל ראשי מערכת הביטחון מסכימים לעסקה שכוללת הסגת הכוחות מעזה", קבעה הכותרת, ובגוף הידיעה הובהר ש"בכירי מערכת הביטחון גיבשו עמדה נחרצת".

הייתי מצפה למעט יותר זהירות וענווה אחרי 7 באוקטובר מכל נושא תפקיד בישראל, כולל התקשורת, אבל במיוחד מאלה שכשלו באופן מוחלט ועדיין נמצאים בתפקידם.

גם האשליה כאילו חמאס מורתע ומלקק את פצעיו אחרי מבצע שומר החומות היתה קונצנזוס. לא רק בקרב הדרג הביטחוני, אלא גם בקרב הדרג המדיני, כולל ראש הממשלה נתניהו שחזר על השקר הזה לא פעם

הייתי מצפה לשאילת שאלות ולערעור על מוסכמות, הייתי מצפה לראות מערכת ביטחון שלא מדברת בקונצנזוס נחרץ אלא במורכבות. אבל אני בנאדם פשוט, מה אני יודעת? ובכן, אני יודעת לזהות קמפיין חסר אחריות כשאני רואה אותו, ואני יודעת לזהות יהירות מסוכנת, אותה יהירות שחווינו על בשרנו והתפוצצה.

"רמת הסיכון שאנו לוקחים היא רמה ואתגר ביטחוני שנוכל להתמודד איתם", הבטיח ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, כשנתן את חותמת הכשרות הביטחונית שלו לעסקת שליט. "בעזה יש 20 אלף לוחמי גדודי עז א־דין אל־קסאם, ועם עוד 200 מחבלים לא ייפול עלינו העולם". כהן העריך אז שחמאס אמנם יתחזק בעקבות העסקה, אבל שהוא לא צפוי ליזום הסלמה. ואכן, לאורך השנים עצרה ישראל שוב חלק ממשוחררי עסקת שליט, ניסתה לכסח את הדשא, ניסתה קצת לעצור את הסחף. באיזשהו שלב, כך פורסם, ראש הממשלה לשעבר בנט אף דרש לחסל את סינוואר כשנוצרה הזדמנות. ראשי מערכת הביטחון, ובראשם הרמטכ"ל אביב כוכבי, היו אלה שבלמו אותו. האם רמת הסיכון שלקחנו בעסקת שליט היתה אתגר ביטחוני שמערכת הביטחון התמודדה עימו? איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.

במהלך אחד המבצעים האחרונים של צה"ל בעזה, לפני 7 באוקטובר, קיבלתי טלפון בהול מגורם צבאי. בבקשה, הוא פנה אלי, תנסו לגרום לזה שהשרים לא יתבטאו באופן מתלהם על חמאס, אנחנו נלחמים רק נגד הג'יהאד האסלאמי, ולא רוצים להדליק את חמאס כי אז המערכה תתפוצץ באופן הרבה יותר גרוע.

אותו מבצעון נגד הג'יהאד האסלאמי בעזה הוכתר אז בהצלחה. הצלחה שהיא טרגדיה. הקונצנזוס הביטחוני אז היה שחמאס והג'יהאד האסלאמי זה לא אותו דבר, ובעוד הג'יהאד שואף למלחמה ולהסלמה תמידית, חמאס הוא דווקא ארגון פרגמטי שדואג לרווחת תושבי עזה. זו, אגב, היתה עמדה נחרצת של ראשי מערכת הביטחון. מערכת הביטחון טיפחה את ההפרדה המלאכותית בין חמאס לג'יהאד והתייחסה לסינוואר כמנהיג פרגמטי שאפשר "לעשות איתו ביזנס". אגב, זו לא רק מערכת הביטחון - גם נתניהו והדרג המדיני דגלו בדיוק באותה גישה.

גם האשליה כאילו חמאס מורתע ומלקק את פצעיו אחרי מבצע שומר החומות היתה קונצנזוס. לא רק בקרב הדרג הביטחוני, אלא גם בקרב הדרג המדיני, כולל ראש הממשלה נתניהו שחזר על השקר הזה לא פעם. שומר החומות היה ניצחון חמאסי, אז נפרצה חומת הירי על ירושלים, אז הצליח חמאס לגרום לאחדות זירות גם בתוך ישראל הקטנה. אבל אצלנו שיקרו שהכישלון הוא ניצחון.

יש מאות דוגמאות לקונצנזוס מסוכן נחרץ של ראשי מערכת הביטחון - החל באוסלו פינת ההתנתקות ועד לעבר הקרוב. קונצנזוס נחרץ תמצאו בכל פינה. עסקת החטופים שמונחת עכשיו על השולחן היא עסקה לא טובה. חמאס מכופף אותנו, ובעוד אנחנו מדברים על ניצחון מוחלט הוא דוחק את כל הישגי המלחמה הזו, בגיבוי קונצנזוס נחרץ של ראשי מערכת הביטחון והדהוד מסוכן של רוב התקשורת. במקום להגביר לחץ צבאי ולגבות מחיר טריטוריאלי, ממשיכים בנחרצות לכיוון אחד בלבד, כאילו לא למדנו דבר ב־7 באוקטובר הארור.