לא רק האנטישמיות בעלייה

טבח 7 באוקטובר תוכנן בקפידה ומומן על ידי מדינות וארגונים אנטישמיים, שהצליחו להסתתר מאחורי שמות וכינויים שונים, ובהם "ארגוני זכויות אדם". היום כולם כבר אומרים בגלוי את מה שידענו: מדובר בארגונים שקידמו משך שנים אג'נדות טרור והכשירו את הקרקע לזריעת מאבק נגד יהודים בארץ ובתפוצות.

עם תחילת המתקפה, שוחררו זרועות התמנון האנטישמי ברחבי העולם והחלו לשטוף את התקשורת בשקרים, בהסתה ובסילוף עובדות.

בד בבד, החלו הפגנות שבהן הונפו באין מפריע שלטים הקוראים להשמדת ישראל. סטודנטים יהודים בעולם נתונים מאז למתקפות ברוטליות, פיזיות ומילוליות. הוסרו המסכות מעל פני מנהיגים ומדינות בעולם. התליין הפך לקורבן, והקורבן - לרוצח. אנו עדים לעלייה של 600 אחוז בהטרדות על רקע אנטישמי ואף ברצח יהודים. והעולם? שותק.

באחת מהתקופות הקשות שלנו, מפנות אומות שחרטו על דגלן "לעולם לא עוד" את העורף לעם היהודי. מדינות שחוו טרור (ושעשויות עוד לחוות לצערנו) מבקרות אותנו בחריפות, מאיימות בסנקציות ומעלימות עין מהאבסורד שבעמדתן. אלו מדינות שבשטחן מזנקת האנטישמיות, שנרדמו בשמירה או שהסתירו את שנאתן ליהודים והצטיירו כמקדמות "זכויות אדם, חירות וצדק לכל". נראה כי רצח, אונס, התעללות בנשים ובילדים וחטיפת אנשים מבתיהם אינם מצדיקים בעיניהן את זכות תגובתנו כמדינה ריבונית.

הדרך להקמתה של מדינת ישראל נסללה, בראש ובראשונה, כדי לשוב אל הארץ שנושלנו ממנה בכוח הזרוע, להיאחז בה ולבנות אותה מכוח הזכות. היא הוקמה כבית יהודי־לאומי, עצמאי ומגן, עבור העם היהודי, על אף האנטישמיות ולמרות השואה הנוראה. לא בגללן.

חוסר הוודאות וההתמודדות עם האתגרים מוכרים לכולנו, אך בשונה מימי הפוגרומים ומהתקופות האפלות בהיסטוריית הגלות הארוכה, הפעם יש לנו עוצמה ביטחונית וחברה איתנה, שמעניקות ביטחון ויכולת הגנה והתקפה כנגד הקמים עלינו.

הסבים והסבות שלנו זכו לראות בהתגשמות חזון הנביאים, בבניית היסודות ובהקמת המדינה. הם התפללו, קיוו והפכו חלום למציאות, כשלנגד עיניהם - העלייה ארצה.

בשיאה של מלחמה ניצבת מדינת ישראל כמגדלור של תקווה, בית בטוח לכל יהודי. בניגוד להערכות, המצב הביטחוני לא ערער את רצונם של יהודים לעלות, אלא חיזק אותו. מאז תחילת המלחמה הגיעו ארצה כמעט 20 אלף עולים חדשים.

הסבים והסבות שלנו זכו לראות בהתגשמות חזון הנביאים, בבניית היסודות ובהקמת המדינה. הם התפללו, קיוו והפכו חלום למציאות, כשלנגד עיניהם - העלייה ארצה

הם מביטים נכוחה במציאות ורואים במדינת ישראל מקום בטוח. אני צופה כי בשנה שלאחר המלחמה יחלו 100 אלף אנשים מיהדות התפוצות בהליך עלייה ארצה.

הצטרפותם של אחינו מהתפוצות תהיה מנוע לצמיחה כלכלית ולעידוד עבור אזרחי ישראל. עם זאת, העלייה כרוכה בהתמודדויות רבות עם קשיי שפה, תרבות וביורוקרטיה. תפקידנו להכשיר את הקרקע לקבלת פני העולים, לקליטתם ולשילובם בחברה, בעבודה ובמשפחה. היום, דווקא עכשיו - עלייה לישראל.