מתחקיר בארי - לוועדת חקירה מיוחדת

תחקיר בארי הוא הניסיון הראשון לתחקר חלק מהכשל הכללי הנרחב של 7 באוקטובר. הלקח הראשון שראוי ללמוד רק מהתגובות לתחקיר הוא שיש לשקול את נושא התחקירים, לעצור ולחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לוועדת החקירה הממלכתית.

עם כל החשיבות העצומה שיש לו מבחינה מעשית וסמלית, קרב בארי הוא פיסה אחת של זמן ומקום בכשל הכללי העצום של 7 באוקטובר. רכיב מרכזי בממצאי התחקיר הוא הכאוס המוחלט שהתקיים במשך שעות, אבל חשוב לשים לב היטב לתגובות. כישלונו המוחלט של צה"ל במשימתו העליונה להגן על יישובים ועל אזרחים הוא כמעט הדבר היחיד המוסכם על כולם, אולם בשביל ההסכמה הרחבה הזאת אין צורך בתחקיר או בוועדת חקירה. לעומת זאת, הפרטים הרבים שאותם צירף התחקיר לתמונה רציפה, ובמיוחד הפרשנות שניתנה להם, הפכו מוקד למחלוקות. לוחמי שלדג וסיירת מטכ"ל ושאר הגיבורים שקפצו לתוך הכאוס להציל אזרחים מסתייגים מהתחקיר. כך גם תושבי בארי.

יש לשקול מתכונת חריגה למצב החריג. לדוגמה, ההיקף העצום של הנושאים לחקירה יכול לבוא על פתרונו בוועדת־על שתהיה מורכבת מוועדות משנה שכל אחת מהן תתמקד ותתמחה בנושא מוגדר בכשל הכללי

בתוך מגוון הסיבות האפשריות לחוסר שביעות הרצון מתחקיר בארי, מוצע כאן גורם הלקוח לרוב מעולם המשפט - "המצב החריג", State of Exception. המצב החריג מתאפיין בקיצוניות הרבה ויוצאת הדופן של תנאים מסוימים שהתפתחו עד כדי כך שראוי להשעות ולהשהות את הכללים הרגילים של ההתנהלות.

אחד הגורמים האפשריים לחשדנות כלפי תחקיר בארי נובע מכך שהמצב החריג והקיצוני במיוחד נבחן בכלים המקובלים הרגילים. צה"ל והחברה הישראלית למודי תחקירים צבאיים בעקבות כישלונות, שניהולם עוצב על בסיס ניסיון רב־שנים. כך גם ביחס לוועדות חקירה.

אולם לתפוס את קרב בארי ואת כשל 7 באוקטובר בכללותו במונחים הרגילים של כישלון, שגיאה וטעויות, היא שגיאה בעצמה. די אם נזכיר את הפגיעה חסרת התקדים בהיקפה באזרחים ואת כיבוש היישובים; את אופיו הסדיסטי והברברי של הטבח; את הקלות והמהירות של התמוטטות קו ההגנה הצה"לי, ואת המשך היעדרותו של צה"ל לאורך 7 באוקטובר. הצטברות כל אלה מספיקה כדי להפוך את האירועים ל"מצב חריג" במלוא משמעותו והיקפו של המושג. וכגודל החריגות של המצב, כך הציפיות של כולם לממצאים שיספקו תשובות. וזה לא יקרה באמצעים רגילים.

ומכאן הלקחים האפשריים לוועדת החקירה הממלכתית הצפויה. מי שיפעיל את הכללים הרגילים ביחס לוועדת החקירה יגיע לתוצאות ולתגובות על ממצאי קרב בארי וכנראה אף גרוע מכך. איזו ועדת חקירה תוכל בכלל להקיף את מכלול הדברים? התהליכים ארוכי השנים שהובילו לכשל התפיסתי (ממתי להתחיל?); מקומה של מערכת המשפט בתהליכים אלה (מותר לבדוק?); מכלול אירועי 7 באוקטובר לבדו בכל העוטף (בארי כפול כמה?); כשלי ניהול המלחמה דוגמת עיכוב הפעולה ברפיח וכיבוש פילדלפי, ועוד. ועדת חקירה רגילה של תנאים רגילים כמו שהורגלנו אליה בעבר נידונה מראש לכישלון.

יש לשקול מתכונת חריגה למצב החריג. לדוגמה, ההיקף העצום של הנושאים לחקירה יכול לבוא על פתרונו בוועדת־על שתהיה מורכבת מוועדות משנה שכל אחת מהן תתמקד ותתמחה בנושא מוגדר בכשל הכללי. הרי רק הכשל המבצעי המוגדר של 7 באוקטובר ראוי לוועדה משל עצמו בלי קשר לסוגיות אחרות.

בעבר הרחוק, כאשר בית המשפט העליון זכה לאמון ציבורי נרחב וחוצה גבולות פוליטיים, היה מובן מדוע הרכב הוועדה נקבע בידי מערכת המשפט. ואולם, מי שיישאר במתכונת העבר דן את ועדת החקירה לאובדן אמון עוד בטרם תתחיל בעבודתה, במיוחד על רקע התפיסה כי גם לבג"ץ משקל לא מבוטל בהתפתחות הכשל התפיסתי. הגיע הזמן לדון בחקיקה חריגה להקמת ועדה מיוחדת על בסיס הסכמה פוליטית רחבה במיוחד. ייתכן שזה הסיכוי היחיד להגיע לחקר האמת שגם יזכה באמון הציבור.