בנות צלפחד פינת הרבנות הראשית

הבג"ץ הראשון בתרבות היהודית מופיע בספר במדבר. בעוד כשבועיים יקרא הרב יעקב רוז'ה, ממלא מקום הרב הראשי, את פרשת פנחס שבה מסופר על בנות צלפחד. האם יראה קשר בין הסיפור ההיסטורי לבין הצומת שאליו הגיעה הרבנות הראשית?

חמש אחיות פונות אל משה מנהיג העם ואל זקני העדה ומבקשות נחלה, כי אביהן מת ולא הותיר בנים. הן דואגות ששמו של אביהן לא ימשיך בישראל ויימחה מהארץ. לאחר פנייה אל האלוהים נשמעת הפסיקה: "כן בנות צלפחד דוברות". עתירתן יוצרת תקדים בספר החוקים היהודי המתהווה - גם נשים הן יורשות.

כאלפיים שנה לאחר מכן, שוויון לנשים הוא עדיין לא מובן מאליו. הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים מורכב מ־150 נציגים, מתוכם 80 רבני ערים ודיינים שהם גברים בלבד, 18 ראשי מועצות דתיות, 35 ראשי ערים ומועצות, חמישה חברי כנסת, שני שרים ועשרה נציגים של המשרד לשירותי דת.

הרכב המועצה הזו מבטיח שכמעט לא יהיו בה נשים, ואכן - מתוך 150 נציגים רק עשר הן נשים, רובן חברות כנסת וראשות ערים ומועצות. בשל האפליה הזו עתר לבג"ץ מרכז רקמן מאוניברסיטת בר־אילן, וכעת בג"ץ דורש מהרבנות לקיים את החוק הדורש שוויון ולמנות נשים בגוף הבוחר, מתוך התקנים המוקצים לרבנים ולנציגי הרבנות הראשית. הרב רוז'ה השיב: "לא אוכל למלא את הוראתכם". מבחינתו, רב או נציג הרבנות יכול להיות גבר בלבד. כמה חבל שבפרשה זו אין אפשרות לפנות לאלוהים ולקבל את התשובה: "כן בנות צלפחד דוברות".

נשים למדו תורה לאורך ההיסטוריה, ובדורנו במיוחד. בתי מדרש של נשים הם תופעה הולכת וגדלה. זו מהפכה שלא קרתה בקלות. כמו כל שוויון, גם כאן נדרש מאבק. יש כיום מספר שיא של לומדות תורה ופוסקות הלכה. בנות צלפחד כבר לא לבדן - הן המון, ומתוך הלימוד הן מגיעות לתפקידים חשובים, גם בקהילה וגם בפסיקת הלכה. אפילו בתוך המנגנון הרבני־אורתודוקסי נשים תופסות יותר ויותר מקום, כטוענות רבניות, יועצות הלכה ומשגיחות כשרות.

העתירה אפילו לא מבקשת לאפשר לנשים להתמנות לתפקיד הציבורי של רבנית ראשית (באופן אישי הייתי רואה ברכה במהלך כזה), אלא רק להיות חלק מהגוף הבוחר. נראה שברבנות שוכחים שהגוף הזה מעניק שירות לגברים ולנשים במידה שווה, וזוכה למימון ציבורי של גברים ונשים כאחד.

המקרה הזה הוא הזדמנות לבחון מחדש את יחסי הרבנות והמדינה. הרבנות הראשית הוקמה ב־1921 בידי הרב קוק, שהתנגד לזכות הצבעה לנשים בבחירות למוסדות הציוניים. מולו עמדו כוחות ליברליים, והבהירו: לנשים זכות הצבעה שווה. הרב קוק הפסיד במערכה. גם בפרשה הנוכחית טוען בג"ץ - נשים צריכות להיות בגוף הבוחר כמו גברים. אך כיום הכוחות הפוליטיים המדירים נשים הם חזקים מתמיד.

נשים למדו תורה לאורך ההיסטוריה, ובדורנו במיוחד. בתי מדרש של נשים הם תופעה הולכת וגדלה. זו מהפכה שלא קרתה בקלות. כמו כל שוויון, גם כאן נדרש מאבק. יש כיום מספר שיא של לומדות תורה ופוסקות הלכה. בנות צלפחד כבר לא לבדן - הן המון

ברבנות נשמעים קולות הטוענים שזוהי התערבות חיצונית, שבגלל הניסיון לדאוג לנשים נותרנו ללא רב ראשי. מתעלמים בנוחות מהעובדה שהרבנים הראשיים החדשים לא נבחרו בשל הניסיון של קודמיהם למנות מקורבים, אחים וקרובי משפחה, ולשמר את המסורת של הרבנות כגוף נפוטיסטי שמשרת כמה משפחות בודדות עם רבנות שעוברת בירושה.

ימים יגידו מה יהיה המוצא. אף שנראה שהציבור הישראלי מסתדר בלי רבנים ראשיים - קשה להאמין שיהיה שינוי רדיקלי. בפרשה הנוכחית כנראה הרב רוז'ה יחפש פתרון פרקטי למערכת הג'ובים. תקדים בנות צלפחד לא יהיה פה, במקרה הטוב ימצאו את הדרך לרדת מהעץ. עבורנו, הציבור, זו תזכורת להמשיך לדרוש שוויון מלא לנשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות, גם בגוף הבוחר של הרבנים הראשיים.

להיות בנות צלפחד של ימינו.