חוק החרטוט

אתם לא רוצים חרדים במדים, אתם רוצים שהממשלה תיפול • אחר כך? מבחינתכם שהחרדים ימשיכו בישיבות והחיילים שלנו יטחנו מילואים ושבתות בעזה ובצפון

הפגנות חרדים נגד חוק הגיוס (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

היי אתם שם, עם השלט שזועם על חוק הגיוס - על מי אתם עובדים, תגידו? על מי?

למה אתם לא מפגינים נגד דרעי? למה עדיין לא ראיתי שלטים עם תמונה מפחידה של משה גפני? למה חברי כנסת חרדים כמעט שלא מלווים לכל מקום שאליו הם צועדים בשלל פנסיונרים הלומי זמן פנוי בזמבורות ובמגפונים שצווחים ״בושה!״? למה בזמן שהחיילים שלנו מדלגים בין מטענים בבירת הטרור העולמית, נציגי החרדים מדלגים בקלילות מאולפן לכנס בתחושת ביטחון מוצדקת שאף אחד לא יסכן אותם?

למה אתם מחרטטים שאכפת לכם מחוק הגיוס בדיוק עכשיו?

זה הרי לא בגלל המלחמה. דיון מוצדק על גיוס החרדים קיים כבר כמה עשורים, את הדין על החרפה של חלקים נרחבים מהציבור החרדי שלא מתגייסים הם יצטרכו לתת בפני עצמם ומצפונם (והקב״ה). אז למה?

בדיוק כמו הבלוף על צבא "קטן וחזק" שהתפוצץ ביום בהיר, גם החרפה החרדית הממוסדת צברה ריקבון לאורך השנים תחת כל ראש ממשלה, ובעיקר תחת נתניהו, והיא תתפוצץ בצורה לא פחות מכוערת

את התשובה כולם כבר יודעים - אתם לא באמת רוצים גיוס חרדים. זאת אומרת, ברור שתשמחו לצפות במראה המלבב של המון מג״בניקים גוררים אלפי ישיבה־בוחרים מהפאות היישר לבקו״ם. אם אפשר לראות קצת דם? למה לא. אבל אתם יודעים שהעניין יישאר בגדר חלום רטוב, אלים ואופייני לכם. לא, אתם לא רוצים חרדים במדים, אתם רוצים שהממשלה תיפול. אחר כך? מבחינתכם שהחרדים ימשיכו בישיבות ולא יראו בסיס צה״לי מבפנים בזמן שהחיילים שלנו יטחנו מילואים ושבתות בעזה ובצפון. זה כבר לא יהיה רלוונטי.

אתם לא תוקפים את דרעי כי אתם זהירים. תצטרכו אותו בתור שר פנים נצחי שימשיך לאזרח כל מסתנן ולסכן את הרוב היהודי. אתם לא מקללים את משה גפני, כי אתם יודעים שרוב הסיכויים שהוא יאייש את תפקיד יו״ר ועדת הכספים הכל כך חביב עליו גם בממשלה שלכם לכשתקום. כשדרעי שוב יושבע כשר הפנים אתם לא תדברו על הבקו״ם, אלא על האומץ שבהחלטה ״לשים את המחלוקות בצד כדי לשקם את מדינת ישראל״. כשגפני יעביר עוד נתח מעוגת התקציב לעוד דור של נטל כלכלי חסר השכלה רלוונטית, אתם תצטלמו בבני ברק לכתבה מרגשת על אחדות ועל איך שפעם היה פה רע ועכשיו הכל מדהים. חוק הגיוס? אה, חשוב וצריך לדבר על זה, אבל רק בהסכמה! ולא עכשיו, עכשיו "משקמים!".

אתם הרי יודעים שזו לא תיאוריה אלא עניין מוכח. גנץ היה זה שאמר בזמנו ש״ישלח לחרדים "דף ושימלאו מה שהם רוצים", לא אני. תמר זנדברג הזכירה שמרצ "ידעה לשבת בממשלות עם החרדים", וסתיו שפיר (זוכרים אותה?) כתבה במפורש שצריך "להניח בצד את נושא גיוס החרדים" כדי להקים "ממשלת מרכז־שמאל־חרדים".

שלא יהיו אי־הבנות: בדיוק כמו הבלוף על צבא "קטן וחזק" שהתפוצץ ביום בהיר, גם החרפה החרדית הממוסדת צברה ריקבון לאורך השנים תחת כל ראש ממשלה, ובעיקר תחת נתניהו, והיא תתפוצץ בצורה לא פחות מכוערת. את העיוות שבהשתמטות החרדית צריך לתקן בצורה חדה ואלימה־מנהלתית: לקצץ תקציבים לאפס כמו תלישת פלסטר. לסגור את השיבר ולהסיט את המים לכיוון הטבות למשרתים צבאית או אזרחית. כן, זה עד כדי כך פשוט: כשאין כסף הולכים לעבוד. תפגינו, תצעקו, רק אל תנסו לחרטט. דרעי וגפני יותר טובים מכם בזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר