פַּעַם בְּיוֹם הַשּׁוֹאה

פַּעַם, זוֹכְרִים? אֵיךְ בְּיוֹם הַשּׁוֹאָה

לָבַשְׁנוּ בַּטֶּקֶס חוּלְצָה לֵבַנָה

וְדִקְלַמְנוּ בְּלַחַשׁ כְּמוֹ צַוָּואָה 

אֶת “אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר” שָׁנָה בְּשָׁנָה?

וְאֵיךְ שֶׁצָּפִינוּ בְּיַם הַזְּוָועָה

בִּסְרָטִים שֶׁל שׁוֹאָה וּגְבוּרָה הֲמוּמִים

מְנַסִּים לְעַכֵּל אֶת אוֹתָהּ הַשִּׂנְאָה

וְהָרוֹעַ נִרְאָה כֹה רָחוֹק בַּיָּמִים.

פַּעַם מִזְּמַן, אָז בְּיוֹם הַשּׁוֹאָה

אֶת עוֹצְמַת הַכְּאֵב הַנּוֹרָא לֹא עִיכַּלְנוּ

לֹא הָיָה בּוֹ שַׁבְרִיר יְצִירַת מִשְׁוָואָה

לְחַיֵּי הַשִּׁגְרָה הַנּוֹרְמָלִיִּים שֶׁלָּנוּ. 

פַּעַם יָדַעְנוּ שֶׁשּׁוּב הַשּׁוֹאָה 

לֹא תִּקְרָה לְעוֹלָם, לֹא תִּזְקוֹף אֶת פָּנֶיהָ 

כִּי עַכְשָׁיו זֶה אַחֶרֶת - יֵשׁ כְּבָר מְדִינָה

שֶׁתָּגֵן עַל בְּנוֹתֶיהָ וְעַל תִּינוֹקֶיהָ. 

וְהַיּוֹם, הַשָּׁנָה, עֶרֶב יוֹם הַשּׁוֹאָה

הוּא שׁוֹנֶה מִכּוּלָּם וּמַכֶּה בְּעוֹרְקֵינוּ 

כִּי הַפַּעַם נִדְקָרְנוּ בִּלְי שׁוּם הַתְרָעָה 

בִּרְסִיסִים שֶׁל שׁוֹאָה וּגְבוּרָה בְּנַפְשֵׁנוּ.