דרושה מפת דרכים למגזר השלישי

נחוץ גוף חדש שיתכלל את התרומות לא רק למקומות שנמצאים כרגע בעין הסערה, אלא יבנה אסטרטגיה וימנע טרגדיה כלכלית וחברתית

מתנדבים במיון תרומות לתושבי העוטף ולחיילים , צילום: קוקו

מתקפת 7 באוקטובר יצרה גל תמיכה מבפנים ומבחוץ של אנשים וארגונים. הם נכנסו לתוך הריק הגדול של המדינה, שבימים הראשונים התקשתה להתאושש מההלם. אחד הגופים שהפגינו את ההירתמות המרשימה ביותר הוא איחוד הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (ה־JFNA) שמייד עם פרוץ המלחמה גייסו מאות רבות של מיליוני דולרים עבור החברה הישראלית.

גם אני, כמנכ"לית עמותה שמלווה ותומכת בנשים בעלות עסקים קטנים, מעידה שזכינו מהן לתמיכה עבור תוכנית הבראה עסקית קצרת מועד, לבעלות עסקים קטנים המתמודדות כבר חודשים רבים עם מציאות כלכלית קשה. עבור אותן נשים, לתרומה של הפדרציות היהודיות היתה משמעות גדולה, אך היא הדגישה את חסרונה של המדינה, את היעדר ההובלה ואת חוסר היכולת לזהות קהלים שנשכחים מאחור.

זו אינה תופעה חדשה. כבר הרבה מאוד שנים המדינה מעדיפה לסגת לאחור ולתת למגזר השלישי לנהל את החברה הישראלית באמצעות עמותות מקצועיות, עשייה התנדבותית ותרומות. ייתכן שהכוונה היתה טובה: לאפשר לגופים המקצועיים, כל אחד בתחומו, לגבש ולפתח מענים מתאימים לצורכיהן של קבוצות חברתיות שונות -כך עמותות בתחום של ילדים בסיכון, ניצולי שואה או נשים בעלות עסקים קטנים. אך המטוטלת הלכה רחוק מדי.

השורה התחתונה היא שהחברה האזרחית היום בישראל מנוהלת באופן כמעט מוחלט על ידי המגזר השלישי. המגזר השלישי אמנם הראה את יכולות התפקוד האדירות שלו, אך החודשים האחרונים גם הבליטו שברגעים של מצוקה, אנשים וארגונים בוחרים לתרום למקומות הגלויים לעין, שבהם ממוקד ברגעים אלה הפוקוס התקשורתי: חיילי צה"ל הנלחמים בעוז נפש מול חמאס, בתי החולים שצריכים לטפל בפצועים, יישובי העוטף שהפכו לאזור אסון.

יחד עם זאת, אלו שנמצאים מחוץ לפוקוס, ואינם נמנים ישירות עם נפגעי המלחמה, נזנחו בשוליים והודרו החוצה, וכך החשש הוא שהמצוקות של בעלות העסקים הקטנים נתפסות כשוליות בהשוואה לבעיות הקריטיות המצויות על סדר היום.

כבר הרבה מאוד שנים המדינה מעדיפה לסגת לאחור ולתת למגזר השלישי לנהל את החברה הישראלית באמצעות עמותות מקצועיות, עשייה התנדבותית ותרומות. ייתכן שהכוונה היתה טובה, אך המטוטלת הלכה רחוק מדי

כאן אנחנו חוזרים שוב לתפקיד שהמדינה יכולה וצריכה לקחת על עצמה: הקמה של גוף־על, מקצועי ומנוסה, שייעץ לה בענייני המגזר השלישי. בדומה למועצה לביטחון לאומי, שקמה על מנת לייעץ לממשלה ולתת לה מקורות חשיבה, תפיסות חלופיות ומידע מחוץ למערכת הביטחון.

נחוץ גוף חדש, שיכול להיקרא המועצה לביטחון כלכלי וחברתי, ואחד מתפקידיו יהיה בניית מפת דרכים של המגזר השלישי. במסגרת תפקידו הוא יוכל לתכלל את התרומות לא רק למקומות שנמצאים באותו רגע בעין הסערה, אלא גם לתת מבט מעמיק ואסטרטגי אל המקומות הסמויים מהעין, אל אלו שבהם התרומה והעזרה נחוצים מאין כמותם עכשיו, כדי למנוע מישראל לא רק טרגדיה ביטחונית אלא גם טרגדיה כלכלית וחברתית. טוב יהיה אם הממשלה תקים את הגוף הזה בהקדם בטרם הפורענות הכלכלית והחברתית תגיע לפתחנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר