נבואה ירושלמית שחורה

רצינו שהבחירות בירושלים ייגמרו אחרת, שהפלורליזם והתערובת הייחודית יתכנסו בבניין מספר 1 בכיכר ספרא. שנבחרי ירושלים יהיו תמהיל מייצג ובסיס לחיים משותפים של קבוצות שונות בעיר. קיבלנו דוגמית לתמונת המצב הארצית הצפויה לנו בעוד שנים ספורות.

ירושלים מחולקת לערבים, לחרדים ולכל היתר (חילונים, מסורתיים, דתיים). לכאורה, במועצת העיר צריכה להיות לכל קבוצה נציגות יחסית, שתדאג לאינטרסים שלה ולאינטרסים הכלל־עירוניים. בפועל, הירושלמים שאינם חרדים בחרו בהמוניהם לנוח ביום השבתון. לצאת לקניות, לטייל ולדלג על חמש דקות הצבעה בקלפי. על הטעות הזו נשלם בחמש השנים הבאות.

ידוע היה שמשה ליאון ייבחר לקדנציה נוספת, ואנשים לא הביאו בחשבון שראש העיר אינו כל־יכול. הוא נתון לכבלי מועצת העיר ולמשחקי הכוחות המניעים אותה, תלוי באינטרסים של כל אחד ואחד מהיושבים סביב השולחן של מועצת העיר. שם מתקבלות ההחלטות המרכזיות, ובעיקר אלו הכוללות את חלוקתה של עוגת התקציבים.

בעוד ה"לא חרדים" בטחו בליאון, החרדים הקשיבו לקולות המנהיגים ויצאו להצביע לדגל התורה, לש"ס ולכמה רשימות קטנות. רוב כיסאות המועצה נתפסו בן־רגע. לפי הגידול היחסי באוכלוסייה, בעוד זמן קצר יגור רוב חרדי בירושלים ויחליט על כלל תושביה. זה יכול היה להיות נהדר, לולא האג'נדה של דגל התורה וש"ס, שרואות לנגד עיניהן את טובתן, ולא את הצרכים של מגוון אורחות החיים בעיר.

ייעוד של תקציבי העירייה לחינוך פלורליסטי, לקהילות מתפללות שוויוניות, לתרבות כללית ולמנהיגות נשית נעדר ממצעי סיעות אלו. לא רק שאלו לא יקודמו, אלא שתהיה לגיטימציה למגר אותם וירושלים תעמוד בסכנת הגירה של צעירים וחילונים.

התמונה הזו נראית כרגע רחוקה מהמצב בהוד השרון או ברעננה, אבל היא מדגימה את מה שהגידול הדמוגרפי יכול לעשות בערים נוספות בישראל. צריך להביט בירושלים לא רק כעיר בירה, אלא גם כעיר מנבאת תהליכים דמוגרפיים. אם ציבור גדול רוצה להבטיח לעצמו ולילדיו פלורליזם, תרבות, יהדות, פנאי ושוויון, כדאי להיערך עם תשתית לחיים משותפים ומגוונים.

צריך להביט בירושלים לא רק כעיר בירה, אלא גם כעיר מנבאת תהליכים דמוגרפיים. אם ציבור גדול רוצה להבטיח לעצמו ולילדיו פלורליזם, תרבות, יהדות, פנאי ושוויון, כדאי להיערך עם תשתית לחיים משותפים ומגוונים

בימי מלחמה, האחווה והרעות משמשות מוטיבציה חיונית. זהו חלון הזדמנויות להשקיע כל מאמץ למען שינוי המשוואה ולקידום שוויון בנטל הביטחוני. יש כאן רגע מכונן של קריאת השכמה לחברה החרדית, לשותפות בהגנה על מדינת ישראל ועל אזרחיה. את ההזדמנות הזו כולנו צריכים לנצל, ועל כולנו מוטלת החובה לצאת להשפיע בכל דרך אפשרית, כולל מפגשים אישיים עם אברכים ועם אימהות.

אם לא נצליח לממש את חלון ההזדמנויות וליצור קרבה עם החברה החרדית, שתקדם את עצמה לחיי שותפות במדינה, נמצא את עצמנו כפני ירושלים סביב שולחן מועצת העיר. קבוצה נבדלת שגדלה דמוגרפית ופוליטית, ומקבלת החלטות בעלות משקל רב. החלטות הטובות לה, המתבצעות ביזע ובדם על ידי האחר.