שנאת חינם עדיין עימנו

היום ראש חודש אב. לפני 1949 שנים חרב בית המקדש ועד היום, כזכר לחורבן, יהודים ממעטים בשמחה, נוהגים מנהגי אבלות ובתשעה באב צמים ואומרים קינות. התלמוד קובע שבית המקדש הראשון חרב מפני שהיו בזמנו עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית המקדש השני חרב מפני שנאת חינם. מסקנת התלמוד היא ששנאת חינם חמורה כמו עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים ביחד.

האגדה מספרת שנפוליאון, באחד ממסעותיו, הגיע לבית כנסת וראה יהודים בתשעה באב יושבים על הרצפה ומתאבלים. כאשר תהה על התנהגות מוזרה זו, הסבירו לו שהם מתאבלים על חורבן בית המקדש. תגובת נפוליאון היתה: "עם שמתאבל על אירוע שהתרחש לפני יותר מ־1,700 שנה, יחזור לאדמתו ויחדש את קוממיותו". אכן חזרנו הביתה, ירושלים שוב בנויה לתלפיות, וישראל מעצמה עולמית. על הגלות התגברנו במחיר כבד מנשוא, אולם שנאת חינם עדיין קיימת, מבעבעת וחורכת את חיינו בארץ הזו.

שיקולים קטנוניים

שנאת חינם עכשווית מופנית בעיקר כלפי בנימין נתניהו על ידי אהוד ברק, רביעיית כחול לבן ועבדיהם הכנועים בתקשורת, וכן כלפי הציבור החרדי על ידי ליברמן ולפיד, שמחרחרים ריב ומדון. אוי לחברה שיש בה נבחרים שבשל שיקולים פוליטיים קטנוניים מוכנים לפרום את הלכידות החברתית, שהיא התשתית לקיום מדיני משותף. אפשר להתווכח, לחלוק, לא להסכים, אבל כאשר שטן השנאה מרקד, התחזית לעתיד עגומה וקשה. מי שזורע שנאה יקצור להבות אש, מי ששותל רשעה וזדון יגדל ענבי רוש. מי שכדי לקושש קולות מפזר תרעלה יהיה גם אחראי ליום שבו, חס וחלילה, תהיה יד איש באחיו. 

בנתיבי תחבורה כחול לבן פיזרה שלטי תעמולה שהכיתוב עליהם "נתניהו דואג רק לנתניהו". המילה "רק" מודגשת - המשך ישיר של קמפיין השנאה הפסיכופתולוגי מהבחירות הקודמות, "רק לא ביבי". קמפיין המונע על ידי תסכול, קנאה ואובססיה. כמה רשעות אפשר לרכז בתוך כותרת אחת ולקוות שהציבור יתחבר אליה. אך מה לעשות שטפטוף ארס מתמשך יכול להמס גם אנושיות בסיסית. כל מי שרואה את ההישגים המופלאים בתחומים רבים, שהמדינה הגיעה אליהם בשנות כהונת נתניהו, יודע בוודאות שהוא דאג למדינה מתוך תחושת שליחות עמוקה ותשלום מחיר אישי כבד מאוד. אם נתניהו היה דואג רק לעצמו, הוא היה עובר לקיסריה, נותן הרצאות, נהנה מהחיים הטובים, בלי להידרש להגיב למלל מרושע בתקשורת, ואפילו לא היה צריך לעשות מחקרים עלומים עבור קרן וקסנר. נתניהו ובני משפחתו מוכנים לספוג את הרוע והרפש רק משום שהם לא דואגים לעצמם.

בשירות השנאה מקודמת טענה שצריך להחליף את נתניהו כי הוא מכהן כראש ממשלה תקופה ארוכה מדי. התשובה לכך מובהקת ופשוטה: אם יש רופא מוצלח שמטפל שנים רבות או בעל מוסך מיומן שמתקן במקצועיות את הרכב, יהיה זה מטופש להחליף אותם רק משום שהם עושים דברים טובים הרבה זמן. במשטר פרלמנטרי, בדמוקרטיה מתוקנת, העם בוחר את הנהגתו. אפשר לסמוך על השכל הקולקטיבי שיודע מה טוב עבורו, והוא מוכיח זאת פעם אחר פעם.

החרדים הפכו להיות שק חבטות עבור ליברמן ולפיד. התחרות בין השניים היא מי מפזר את הרעל באופן יעיל יותר. מעניין לדעת מה מזכירות לסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן האמירות מהסוג "רק לא חרדים", "החרדים רוצים שיפרנסו אותם" (פרזיטים, למי שלא הפנים) ועוד. שנאת החרדים על ידי הצמד ליברמן־לפיד צינית וזדונית והיא נועדה לקושש קולות מתוך הנחה שבחברה הישראלית שנאת חרדים היא מטבע עובר לקלפי. בד בבד, גנץ מאותת לחרדים שהוא לא נגדם ודורש טובתם. בראש חוצות שנאה, ובמחתרת "אהבה תלויה בדבר".

מחלוקות ומריבות קיימות בעם היהודי מאז ולתמיד, אולם כבר בספר בראשית, כלקחים ראשוניים, אנו למדים על מחירה הנורא של שנאת אחים ושנאת חינם. בתשעת הימים הקרובים כדאי לצטט משירה של המשוררת זלדה: "כל שושנה היא אי/ של השלום המובטח/ השלום הנצחי". הלוואי שיתחיל השלום בינינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו