מיאסר ערפאת ליחיא סינוואר

כשיגיע יומו של סינוואר - ומדובר בשאלה של זמן עד שידה של ישראל תשיג אותו - הוא ייקח עימו לקברו את התשובה לשאלה שמלווה אותנו מאז השבת השחורה: מה עבר בראשו, כלומר מה קיווה להשיג, כשהורה לאנשיו לבצע את מתקפת הטרור והרצח של 7 באוקטובר.

האם חשב כי מתקפה זו תוביל לאינתיפאדה חדשה ביהודה ושומרון, שאליה יצטרפו גם ערביי ישראל, וכי גם חיזבאללה ואיראן יחברו אליו ויפתחו במלחמה? ואולי חשב כי בדומה לסבבי עימות קודמים, ישראל תגיב תגובה מוגבלת ותימנע מלצאת למלחמה כוללת, ותחת זאת תבקש להגיע עימו לעסקה שתשאיר אותו ואת ארגונו שולטים בעזה? מה שברור הוא שסינוואר הופתע מהעוצמה ומהלכידות שגילתה החברה הישראלית ושגילו לוחמי צה"ל, שיצאו להכות באויב בנחישות ותוך דבקות במשימה שלא זכורות אצלנו מאז מלחמת ששת הימים, ומלחמת יום כיפור שבאה בעקבותיה.

עם זאת, חשוב להכיר בכך שהלך הרוח וההיגיון, מעוותים ככל שיהיו, שעמדו בבסיס מתקפת הרצח של חמאס, הם משותפים לא רק למרצחים פסיכופתים כמו יחיא סינוואר ורעיו להנהגת חמאס, אלא גם למנהיגות הפלשתינית לאורך השנים, עוד מימיו של יאסר ערפאת. למעשה, היגיון מעוות זה מנחה גם את מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, בהתנהלותו מול ישראל.

חזונם הוא חזון של אלימות וטרור שיהפכו את חייהם של הישראלים לבלתי נסבלים, ישברו את רוחם ויניעו אותם למלט את נפשם אל מחוץ לישראל, ובכך תושג מטרתם - חיסולה של מדינת ישראל. למותר לציין שבעבורם, כל שטח שעליו מוותרת ישראל - אם דרום לבנון, שממנו נסוגה במאי 2000, ואם שטחים ביו"ש ובעזה, שאותם מסרה לפלשתינים במסגרת הסכם אוסלו - כל שטח כזה נועד לשמש בסיס להמשך פעילות הטרור נגד ישראל, ולא, כפי שטעינו לחשוב, מרחב שבו יפעלו כדי להבטיח את רווחתם של התושבים המתגוררים בו.

דברים אלו ממש אמר מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, לאחר שחתם על הסכם אוסלו, בפגישה סגורה שקיים עם דיפלומטים ערבים בשטוקהולם בינואר 1996.

ערפאת הסביר כי הבאת מיליוני פלשתינים ליו"ש וריבוי טבעי מאסיבי יהפכו את חייהם של הישראלים בלתי נסבלים: "אנחנו באש"ף נפעל, בדרך של לוחמה פסיכולוגית, להביא לפיצול ולפילוג בתוככי החברה הישראלית... בתוך חמש שנים, 6 עד 7 מיליון ערבים יתיישבו בגדה המערבית ובירושלים. ישראלים לא ירצו לחיות בינינו, הערבים, ואז אנו הפלשתינים נשתלט על הכל, גם על ירושלים... והם יוותרו על בתיהם ויהגרו לארה"ב... אני לא צריך יהודים כאן".

ערפאת הסביר כי הבאת מיליוני פלשתינים ליו"ש וריבוי טבעי מאסיבי יהפכו את חייהם של הישראלים בלתי נסבלים: "אנחנו באש"ף נפעל, בדרך של לוחמה פסיכולוגית, להביא לפיצול ולפילוג בתוככי החברה הישראלית..."

זה היה, אם כן, ההיגיון שהנחה את ערפאת בשנים שלאחר אוסלו, בזמן שהוא דיבר שלום עם ישראל, אבל בפועל אפשר להפוך את שטחי יו"ש ועזה לבועת טרור, שהתנפצה לנו בפנים עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. זהו גם ההיגיון של חסן נסראללה, שהאמין כי "שילוב מנצח" של לוחמה פסיכולוגית וטרור יביא את ישראל לדמם למוות. כי הרי "אין היא אלא קורי עכביש הנמוגים עם משב הרוח הראשון". וזהו גם ההיגיון שהנחה את סינוואר, כשביקש להפוך את עזה לבסיס לפעילות טרור נגד ישראל, בתקווה להפוך את חיינו - בעוטף עזה וגם בעומק ישראל - לבלתי נסבלים, ובכך, בהמשך הדרך, להשיג את הניצחון המיוחל.

מה שחשב ערפאת, אפוא, מיישם בפועל סינוואר - טרוריסטים משני בתי גידול שונים, שהרצון בחיסולה של ישראל מחבר ביניהם. וכמוהם גם נסראללה, במינון ובקצב משלו. אלא שלערפאת בשנת 2000, כמו גם לסינוואר ולנסראללה בימינו אלו, מתברר כי טעות בידם, וכי הישראלים אינם חברת מהגרים מבוהלת, נעדרת שורשים וכוח עמידה.

וכמו תמיד, תושבי עזה הם שמשלמים את מחיר הטעות והאסון שהללו הביאו על ראשם - ובעתיד ישלמו אותו גם תושבי לבנון.