האם המדינה מעודדת אבטלה?

כולנו בטראומה. מדינה שלמה מתאבלת וכואבת. בתקופה הזו נוספה לחייהם של ישראלים - עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת ומעסיקים שנקלעו לקשיים - חרדה קיומית נוספת.

מאות אלפי משפחות מצפות שהמדינה תסייע להן להתמודד עם המשבר הכלכלי, ותעמוד לצידן כדי לאפשר להן לחזור לעבוד או להמשיך לעבוד. גם מעסיקים מצפים לסיוע, שיאפשר לצמצם עלויות מחד גיסא ולהימנע מפיטורי עובדים או מהוצאתם לחל"ת מאידך גיסא. למרבה הצער, נראה שקברניטי המדינה טרם התפנו לעסוק בכך. התוכנית הכלכלית שאימצה הממשלה מעניקה פיצוי למעסיקים שהכנסתם ירדה, ודמי אבטלה למי שהוצאו לחל"ת או פוטרו לחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

אם המלחמה תימשך המשק לא יתאושש, ויעלה צורך בהארכתה גם לחודשים הראשונים של 2024 - ותידרש לשם כך חקיקה חדשה. בינתיים, חוסר הוודאות פוגע הן בעובדים והן במעסיקים, שלא יכולים לתכנן את צעדיהם באופן מושכל.

לצד זאת, קיים נושא נוסף שטרם נדון בממשלה: המדיניות שהונהגה עד כה מעניקה למעסיקים יד חופשית לפטר עובדים, ולא מעודדת העסקה. הסיוע שניתן למעסיקים על הוצאות שכר לא מותנה בשמירה על משרות העובדים. לכן, מי שארגונו נפגע כלכלית מהמלחמה, פנה לצמצום כוח אדם והוציא עובדים לחל"ת. אין תמריץ להחזיר עובדים. המשמעות של חל"ת לעובד היא אובדן הכנסה, פגיעה בתחושת הביטחון והיציבות הכלכלית, אובדן זכויות סוציאליות כמו פנסיה ופיצויים, והכי חמור - ניתוק כמעט מוחלט ממקום העבודה, מה שמקטין את הסיכויים לחזור אליו בעתיד.

זה לא חייב להיות כך. אם הממשלה תספק תמריצים למעסיקים בקשיים שיעסיקו את עובדיהם במשרה חלקית, הפגיעה במשק תהיה פחות חמורה ומתמשכת. חלקם יוכלו להחזיר עובדים שהוציאו לחל"ת, בהנחה שעם הזמן שיעורי המשרה שלהם יגדלו. במצב כזה, העובדים ישמרו על תחושת שייכות ומחויבות למעסיקים וזכויותיהם הסוציאליות יישמרו, ואילו המעסיקים יוכלו להניע את העסקים בקלות לאחר שהמשבר יחלוף. המשק כולו יתאושש מהר יותר, ולא ייגרר למיתון עמוק ומתמשך.

אם הממשלה תספק תמריצים למעסיקים בקשיים שיעסיקו את עובדיהם במשרה חלקית, הפגיעה במשק תהיה פחות חמורה ומתמשכת. חלקם יוכלו להחזיר עובדים שהוציאו לחל"ת, בהנחה שעם הזמן שיעורי המשרה שלהם יגדלו

המתווה שאנו מציעים הוא מנגנון סיוע ישיר למעסיקים: המעסיק ישלם לעובד את השכר לפי שיעורי המשרה שבהם יחזור לעבוד, והמדינה תשפה את העובד דרך החזר שיועבר למעסיק ב־70% על היקף המשרה המושבתת. כלומר, על ההפרש בין השכר הקודם לשכר המופחת.

לפי ניתוח שערכנו, אם 20% יוחזרו מחל"ת למשרה חלקית חודשיים מוקדם יותר מכפי שהיו מוחזרים ללא השיפוי הממשלתי, החיסכון הכולל למדינה יעמוד על כ־147 מיליון שקלים.

אם מקבלי ההחלטות יאמצו את המנגנון, זו תהיה דרך להניע מחדש את גלגלי המשק, לצלוח את המשבר, להקטין את הפגיעה במעסיקים ובעובדים, ולחזק את חוסנה של החברה הישראלית.