אם מה שאירע לקיבוצים נחל עוז וניר עוז נבע מהכשלים החמורים שהביאו לשבת השחורה, מה שעלול חס ושלום להתרחש בעתיד במושב ניצני עוז יקרה בגלל הכשלים החמורים של היום שאחרי.
סביר להניח שהשם ניצני עוז נשמע מוכר לרוב האנשים בגלל הדמיון לשמות שני אחיו: ניר עוז ונחל עוז. שני הקיבוצים, בדומה לקיבוצים האחרים באזור עוטף עזה, ספגו אסון קשה במיוחד. סיבה אפשרית נוספת לכך שהשם ניצני עוז מוכר היא מחלף ניצני עוז בכביש 6, שממנו פונים מערבה לנתניה.
בשבועות שלאחר השבת השחורה הובאו לישראל אורחים זרים רבים, שלכולם נערך סיור ביישובי העוטף המוכים, כולל ניר עוז ונחל עוז. ואכן, חשיבות עצומה נודעת לכך שהאורחים - מקבלי ההחלטות במדינותיהם, בעלי תפקידים בכירים, ובכלל בעלי השפעה - ראו במו עיניהם לפחות חלק מתוצאות הזוועה שהתחוללה. כל מי שסייר ביישובים יודע ומבין שמראה ישיר של ההרס בעיניים, ממש מקרוב, המשולב בריח הבתים השרופים, נחרטים בזיכרון.
במלאת שלושה חודשים למלחמה, במיוחד על רקע השיח המתפתח על היום שאחרי, הגיע הזמן להרחיב את הסיור ולהתחיל להביא המוני אורחים זרים לניצני עוז. אין להפסיק את הסיור בנחל עוז - להפך, אבל מייד לאחריו חשוב להביא אותם לניצני עוז. אם בבוקר ניקח אותם לנחל עוז ובאותו היום לניצני עוז, המסר יעבור מעצמו, בלי צורך בהסבר. אלה מבין האורחים שיודעים לקרוא מפה יראו מייד את הדמיון, כמעט זהות, בין המפות. בסך הכל, במקום נחל עוז יהיה כתוב ניצני עוז, ובמקום עזה תופיע טול כרם. מדובר באותו מרחק קצרצר, שזה כלום מבחינה צבאית. ואפילו את החומה שבין טול כרם לניצני עוז הם יראו, ואף אחד לא יעז לטעון שהחומה, ולו המשוכללת ביותר, מספיקה להגנה.
האורחים יבקשו לדעת אם בגלל עוד מקרה אחד או שני מקרים גיאוגרפיים דומים אפשר להסיק מסקנות. זה השלב שבו נעלה לאוטובוסים, ניסע דקה או שתיים צפונה ונסביר להם שניצני עוז הוא ממש לא מקרה אחד, ואפילו לא אחד מעשרה. הנה היישוב הקהילתי יד חנה, ומייד אחריו בת חפר, הקרובים לאותו קו ירוק ומנסים להסביר לנו שמעברו כדאי שתקום מדינה פלשתינית. ואם נרצה מקבילה לעיר כמו שדרות, ניסע עוד צפונה ונעצור בחריש. לא נעצור בקיבוץ גבעת עוז, אף שגם הוא מתאים למסר שמאחורי הסיור, כדי שהאורחים לא יתהו כמה יישובי עוז יש בישראל. לארוחת ערב אפשר לעצור בקיבוץ מירב ולערוך ממנו תצפית לג'לבון. אין שום צורך במשקפת.
וזה רק סיור מניצני עוז צפונה. אפשר בהחלט להחליף כיוון ולנסוע דרומה. במרחב הזה נכיר לאורחים את עוטף קלקיליה, רק את היישובים הקרובים ממש: כוכב יאיר, צור יגאל, אייל, ניר אליהו, וכמובן השכונות המזרחיות של כפר סבא.
הנה היישוב הקהילתי יד חנה, ומייד אחריו בת חפר, הקרובים לאותו קו ירוק ומנסים להסביר לנו שמעברו כדאי שתקום מדינה פלשתינית. ואם נרצה מקבילה לעיר כמו שדרות, ניסע עוד צפונה ונעצור בחריש
ואולי, יקשו עלינו האורחים, אולי כאן ממול, ביו"ש, האוכלוסייה אחרת? אולי שם יש פלשתינים משופרים, כמו רשות פלשתינית "משודרגת" שמנסים למכור לנו במכבסת המילים החדשה. זה האתגר הקשה ביותר בסיור. רבים מהאורחים קוראים את "הארץ" באנגלית ותודרכו על ידי ישראלים, נציגי הדור שלפני, המנסים לשכנע אותנו במלא המרץ ומרצ להקים מדינה פלשתינית ביום שאחרי.
כאן נראה להם את תוצאות הסקרים המצביעים על התמיכה הנרחבת של תושבי יו"ש בזוועות השבת השחורה, לצד מאות ואלפי גילויי התמיכה והצהלה ברשתות. נציג להם את מה שלוחמי צה"ל מוצאים יום אחר יום בטול כרם ובנותיה, במרחק של דקות מכל היישובים שבהם סיירנו: מעבדות נפץ, מחסני אמל"ח, חומרי הסתה. עזה על מלא. מי שתומך ברעיון הישן של שליטה פלשתינית כלשהי, מסתכן בהפיכת עשרות רבות של יישובי עוטף קלקיליה, עוטף טול כרם ועוטף ג'נין לעוטף עזה. לא יקום ולא יהיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו