בין שיח לוחמים לשיח טהרנים

"שיח לוחמים", עולה שוב מן האוב. במאית צעירה, תמימה אף יותר מצעירי דור הפרחים, מעלה סרט המשחזר את מפגשם של לוחמים אשר לחמו ב"ששת הימים". חלק מהם איתנו בחיים. החלק האחד נשאר בעמדותיו והחלק האחר הלך לכיוון מנוגד. הפעם, אומרת הבמאית, כל החומר המצונזר מוצג במלואו. 

הייתי שם. בשבועות שלפני "ששת הימים". אלה הטורחים לקרוא לה במספרים: מלחמת 67', על משקל מלחמת 48', ולא חלילה מלחמת "העצמאות". כילדים חפרנו שוחות במעדר מתקפל, בעוד המבוגרים מעלינו התלחשו על שקיות ניילון גדולות לעטוף בהן את גופות אזרחי ישראל העלולים חלילה ליפול במלחמה הממשמשת ובאה. עשרות אלפים של שקיות שחורות.

מה חלף במוחם של הלוחמים ההם ועל מה באמת הצטערו? על עצם הניצחון או על המחיר הנלווה לו, על מוסר ומלחמה או על געגוע וכמיהה למציאות שאיננה ולא היתה מעולם? כנראה הכל יחדיו. ואלה דברי סניגוריה בלבד. וכי רק המעט הללו נלחמו? שמא יפנו אותנו שוב אל בתי הקברות? 

מכל שדרות העם לחמו במלחמות ישראל. חלקם יושבים ומתייסרים, ספק אם כדי לטהר את שמם או כדי להאשים אחרים. ממאי נפשך, אם הלוחמים הללו העידו כי הרגו שבויי מלחמה ערבים, מדוע לא זעקו אז בזמן אמת? מדוע לא סירבו לפקודה בלתי חוקית בעליל? 

ואם גאוות הלוחמים היתה שהם, בני התנועה הקיבוצית אשר רבע מן הנופלים היו בניה, הרי את ההאשמה למוסר הירוד, כדבריהם, יש להחיל על החברה הקיבוצית שהיתה המובילה בימים ההם ולא על כלל החברה הישראלית המשתרכת מאחור. ועוד, שאון מלחמת העצמאות היה באוויר, ברקע, בכל צעד ושעל. שמא לא התחרטו מאז, 75 קיבוצי "השומר הצעיר", היושבים על שרידי כפרים ערבים, טרם הקמת המדינה?

לא. לא לצורך הקנטור הדברים נאמרים. בשנה שבה נולד שיח הלוחמים, נולדה תנועת ארץ ישראל השלמה, ובה היו חברים, בין השאר, עגנון, אלתרמן, אצ"ג, ליבנה ועוד רבים. אין שום הכרח שהמוסר נעלם מעיניהם. כי מי שמדבר גבוהה על מוסר בעת המלחמה איננו יכול להתעלם מהתנהלותן של מלחמות ברחבי תבל בכל הזמנים. שבויי מלחמה נרצחו בדם קר בכל אתר ואתר. אזרחים הוגלו, גורשו ונהרגו כמעט בכל מלחמה בעת החדשה. ומי שנתעלמה ממנו הפרספקטיבה האזורית, באה תקופה בת פחות מחמש שנים אשר מנפצת אשליות, ומיישרת מראות עקומות: שפך הדם בין שבטים ממדינות ערב אינו יכול לחמוק מעיניו של עמוס עוז, מהבולטים בשיח ההוא. 

התחושה היא כי "שיח הלוחמים" נלקח אל מחוזות מתקדמים של "שיח טהרנים". כי מי שאומר "אתם לא מוסריים", מתכוון לטהר את עצמו, "אני מוסרי". בתקופה שבה החרם המדיני־כלכלי החליף לעת עתה את הטנק והמטוס, ראוי ליוצרי הסרט ואלה שישתמשו בו, לבחון עד כמה מעמיקים הם את החור בספינה המשותפת. סרט מעשי ידיה של במאית ישראלית לא צריך הכשר, והוא יוקרן ויוצג כבומרנג כלפי ישראל. ואם מכל דבריי עולה כי יש "היתר" לרצח שבויים, ישוב ויקרא מחדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו