הסכם הגרעין בין טהרן למעצמות, שנחתם לאחרונה, הוא הצלחה איראנית כבירה. ההסכם והסעיפים שבו הם תוצאה של עבודת אמן פרסית של שקלא וטריא מסחרי, אשר שילבה תהליכי קבלת החלטות במדיניות חוץ, דיפלומטיה ציבורית וניהול משברים בינלאומיים. במונחי משא ומתן הובילה איראן את המעצמות בראשות ארה״ב לכרוע ברך לרגליה, אך עם ההשלכות החמורות של ההסכם יצטרכו להתמודד ישראל ומדינות נוספות באזור.
בנאום שנשא מייד לאחר ההודעה בווינה על השגת הסכם הגרעין הכולל בין טהרן לקבוצת ה־5+1, טען נשיא איראן חסן רוחאני כי בסוף 12 שנים של משא ומתן עיקש ״המעצמות הכירו רשמית באיראן גרעינית״. דבריו של רוחאני מגלים כי טהרן תמשיך ככל הנראה בפיתוח תוכנית גרעין צבאית חשאית כפי שעשתה עד היום. הסנקציות שיוסרו מעליה בהקדם ויובילו לכניסה מיידית של עשרות מיליארדי דולרים לכלכלה האיראנית, כמו גם הפיקוח הלא יעיל והמוגבל בהיקפו של נציגי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א), יאפשרו למשטר האייתוללות ליישם את מטרתו - הפיכתה של איראן למעצמה אזורית בעלת יכולת גרעינית צבאית מקיפה.
הנזקים מההסכם, אם לא תאומץ אסטרטגיה נכונה להתמודדות עימו, אינם מסתכמים בכך שבעוד עשור או שניים תהפוך איראן למדינה גרעינית בעלת יכולת לייצר עשרות רבות של פצצות גרעין מאיימות. כבר בטווח הזמן המיידי תהפוך טהרן ליריב עיקש ונחרץ שיוביל לשינויים אסטרטגיים מרחיקי לכת בזירה האזורית ואף העולמית.
מירוץ חימוש גרעיני בקרב מדינות האזור הוא תוצאה סבירה להסכם. ערב הסעודית, הגדולה והחשובה במדינות המפרץ, נדחקת בעקבות ההסכם לרכוש נשק גרעיני. משאביה הכלכליים העצומים של ריאד יאפשרו לה לפתח תוכנית גרעין צבאית עצמאית או לרכוש פצצות מדף מפקיסטן, המחויבת לסעודים אשר מימנו את מרבית תוכניתה הגרעינית. מצרים וטורקיה עשויות אף הן לבחור בנתיב ההתחמשות הגרעינית, כדי לשמר את מעמדן אל מול האימפריה השיעית המאיימת, המתפתחת במזרח בחסות המעצמות.
בעקבות החתימה על ההסכם והסרת הסנקציות הצפויה בעקבותיו, תיהנה הכלכלה האיראנית מפריחה אדירה. היא תוביל את טהרן לדבוק באסטרטגיית ההתפשטות האזורית שלה ולשלוח זרועותיה הרחק יותר ועמוק יותר מבעבר אל מדינות האזור המעורערות. מדינות יציבות יחסית, דוגמת ירדן, יחיו מעתה בחשש התמידי למעורבות איראנית שתוביל לקריסתן. לעומת זאת, בעלות בריתה של איראן, דוגמת משטר אסד וארגון חיזבאללה, ימנפו את ההסכם כדי להגדיל את כוחם לאור התמיכה הכלכלית והצבאית הצפויה של טהרן.
מקבלי ההחלטות בוושינגטון, בראשות הנשיא ברק אובאמה, צפו כי ההסכם יפחית את המתחים במזרח התיכון ויוביל ליציבותו של האזור המדמם. הם עשויים להתעורר במהרה למציאות שונה בתכלית. זוהי מציאות חדשה שתאתגר את המדינות המתונות באזור ותאיים על שלטונן, ותעמיד את ירושלים בפני אתגרים ביטחוניים מסובכים יותר מבעבר. בסופו של דבר עשויה ארה״ב להיות מובלת חזרה למעורבות נוספת במזרח התיכון, והפעם תהיה זו מעורבות עמוקה מבעבר.
הכותב הוא יועץ בכיר לאסטרטגיה בינלאומית, מרצה ל״קבלת החלטות במדיניות חוץ״ בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו